סדר הצהריים החל לפני מחצית השעה, אולם אביאל רק עתה יצא מדירתה של אודליה. הוא הלך בביישנות חזרה לישיבה, ובדרך הרהר: "אסור לי לספר לאף אחד על הפגישה הזאת, ללכת לדירה של בחורה זה ממש לא צנוע."

כשהגיע לישיבה, עלה במהירות לחדרו. הוא פתח את הדלת, ומצא את אלישע יושב על מיטתו, כשדמעות זולגות מעיניו. אביאל היה המום, הוא לא ציפה לחזות במחזה הזה.

שתיקה רועמת נישאה באוויר. אביאל התיישב על המיטה ליד אלישע, ושאל אותו לסיבת הבכי.

-         "הדולה נפרדה ממני." – השיב אלישע. "הדולה..." – הרהר אביאל, "אין לה שם?" אבל אלישע איננו קורא מחשבות, והוא המשיך הלאה בדבורו: "אין לך מושג כמה זה כואב ומייאש ומתסכל. לא זה שהיא נפרדה ממני – זה שאני לא מצליח להתחתן."

-         "אני פה להקשיב, אם אתה רוצה לספר."

-         "אני פשוט לא מבין – מה אני עשיתי לקדוש ברוך הוא, שמגיע לי עונש כזה?"

-         "אלישע, אני מצטער לומר לך, אבל זה לא עונש. הקדוש ברוך הוא אוהב אותך, וכל מה שהוא עושה זה לטובתך, והזיווג שלך יגיע ברגע שזה טוב עבורך. כמו שר´ אברום אומר, שבבת-קול שיוצאת ארבעים יום קודם יצירת הוולד, לא נזכרים רק שמות בני הזוג, אלא גם היום המדויק והשעה המדויקת שבה השניים ייפגשו. הכל לטובה. ורק צריך להפנים את זה."

-         "אבל זה כן עונש! הבדידות הזאת, שאין לך עם מי לדבר, אתה לא יכול להיות כנה לחלוטין, ואין לך יכולת מוחלטת לשתף את האחר – היא עונש."

-         "האם חורבן בית המקדש היה עונש? – כן, אבל זה גם היה חלק מהמהלך הא-להי של התקדמות העולם. ´כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי, נאם ד´. כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם.´ ד´ יודע מה שהוא עושה, ואנחנו פשוט צריכים לבטוח בו ולהכיר בכך שהוא מנהיג את העולם, והוא יודע מה שהוא עושה, ויתירה מזו – שכל מעשיו לטובה."

-         "ומה אם ד´ לא קיים?" – אביאל נדהם מהשאלה הזו, וכל ישותו הביעה חוסר הבנה, אך אלישע המשיך וביאר את דבריו – "אני רוצה להאמין בד´, באמת שאני רוצה, אבל זה כל כך קשה כשאני סופג עוד מכה ועוד מכה."

-         אביאל חשב לדקה קלה, ואחר אמר: "היו פעמים בעברך שראית במו עיניך את ההשגחה הפרטית של ד´?"

-         אלישע חשב למספר שניות, ואחר אמר: "כן."

-         "נסה לחשוב על כל המקרים שקרו. קח כמה זמן שאתה צריך."

-         אלישע חשב במשך שבע דקות, ואחר אמר: "חשבתי על כולם."

-         "תספר לי בבקשה את המקרה, שבו ההשגחה הפרטית התגלתה עליך בצורה הכי גדולה."

-         "אתה זוכר כשיצאתי עם סיגל?"

-         "כן."

-         "אתה מכיר את הפגישות הראשונות האלה, שבהן אתה בטוח שמצאת את הזיווג שלך? אז זה מה שהיה לי. נשביתי לחלוטין בקסמיה, והיא התנהגה אלי כאילו הייתי העבד הנרצע שלה. – אני לא ראיתי את זה בשעתו, אבל עכשיו אני יודע שזה מה שזה היה. – והיה איזה יום שהיה לה הוה אמינא להיפרד ממני, אבל אני הרגשתי שאני לא מסוגל לתת לזה לקרות. אמרתי לד´: ´אני לא מסוגל כרגע מבחינה נפשית לתת לסיגל ללכת. אם היא תיפרד ממני אני עלול לפגוע בעצמי.´ וד´ שמע. היא חזרה בה, ובמשך שבוע המשכנו כרגיל, ובכל תפילת שמונה עשרה, התפללתי לד´ שהיא לא תיפרד ממני. אחרי שבוע, בברכת שומע תפילה שבתפילת מנחה, הרגשתי שאני מוכן לוותר, ואמרתי לד´: ´אבא – אם סיגל לא הזיווג שלי, אני מוכן שהיא תיפרד ממני כעת.´ בדיוק אחרי שסיימו לומר את פרקי התהלים שאחרי התפילה, היא התקשרה וחתכה."

-         אביאל חייך, ואמר: "אז תסכם בבקשה את הנקודות של ההשגחה הפרטית שראית במקרה הזה."

-         "קודם כל – זה שהיא נפרדה ממני. כי אני הייתי עיוור, ואם היינו מתקדמים הייתי מתחתן איתה ונהפך לעבד שלה. ומלבד זה – שהוא הקשיב לתפילה הראשונה שלי ועשה שהיא לא תיפרד ממני, והדבר הכי גדול – שברגע שבו הייתי מוכן לוותר, היא חתכה."

-         "אלישע, אם הקדוש ברוך הוא השגיח עליך בצורה כל כך גדולה אז, זה מלמד שהוא משגיח עליך באותה הצורה כל הזמן. גם כשאתה לא רואה את זה."

-         "מבחינה הגיונית אתה צודק לגמרי, אבל איך אני מחדיר את זה לרגש?"

-         "תשנן לעצמך כל הזמן את הדברים, ותזכיר לעצמך את המקרים שבהם ד´ הראה לך את ההשגחה – זה יעזור."

-         "ומה אני אמור לעשות עם הקנאה בחברים שמתחתנים?"

-         "בן עזאי מלמד אותנו: ´בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה, אפילו כמלא נימא.´ כלומר, שזה שיש לאחד משהו, זה לא בא על חשבונך. יש בשמיים חשבונות נפרדים לחלוטין. ואם מישהו מצא זיווגו ואתה עוד לא מצאת – זה לא בא על חשבונך. ואם תשאל אותי איך להפנים את זה ברגש, התשובה תהיה אותה תשובה – פשוט לשנן זאת שוב ושוב."

-         "ומה עושים לגבי הרגשת חוסר האונים? זה שאני עושה כל מה שאני יכול על מנת להתחתן ולא מצליח, ובכל פעם מנסה עוד דרכים ועוד דרכים, ושום דבר לא עוזר. איך אני נפטר מתחושת התסכול?"

-         אביאל הרהר לדקה קלה, ואחר אמר: "אתה בן של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ואתה יכול להיכנס אליו להיכל המלך ולשוחח עמו, בכל עת שתרצה. אתה חסר אונים?! אדון הכל אוהב אותך, וכל מה שהוא עושה זה לטובתך. אתה חסר אונים?! אתה צריך להסביר ליצר הרע שלך, שאתה לא קונה את השטויות האלה. אתה לא חסר אונים, ההיפך הוא הנכון!"

-         "אביאל, חשבת פעם לעבוד בתור פסיכולוג? אתה מוצלח בזה.

אביאל חייך, שאל איך אלישע מרגיש כעת, וכשהבין שהוא חש בטוב, הוא הלך לספריה ולמד עד לתפילת ערבית.

במהלך התפילה, הוא ייחד הפעם בקשה מיוחדת, שד´ יחזק את לבותיהם של רווקי ורווקות עמו ישראל, שלא יתייאשו מהביטחון בו, ושיכירו שד´ משגיח עליהם בהשגחה פרטית ושכל מעשיו לטובה.