יום חמישי בצהריים, עוד מספר שעות יסתיים יום העצמאות הראשון שאחרי מלחמת יום הכיפורים. לא היה יום העצמאות הזה כיום העצמאות בשאר השנים – הפעם העצב הגדול על חברינו שנפלו היה קשה מידי, ושמחתנו לא היתה שלמה.
ישנו פחד גדול מאוד בציבור, ולחץ מצד האמריקאים לוותר על כל חבלי הארץ שזכינו בחסדי ד´ לשחרר במלחמת ששת הימים. רק לפני מספר ימים התבטא שר העבודה יצחק רבין, ואמר שלא אכפת לו אם הוא יצטרך דרכון ירדני על מנת להגיע לגוש עציון.
השנה נדחתה המסיבה של הישיבה לצהרי היום הקדוש הזה, כולנו מתכנסים בחדר האוכל, גם שר הביטחון משה דיין הגיע.
מרן ראש הישיבה הרב צביהודה הכהן קוק שליט"א, מתייחס בדבריו לאמרתו של רבין, ואומר:
"אם איזה שר שהוא התבטא ואמר שלא אכפת לו אם נצטרך להשיג אשרת מעבר למקומות שלנו מהגויים – כלפי זה אנו צריכים להודיע ולומר בפירוש: מה שלא איכפת לו – אין זה חשוב, דברים בטלים ומבוטלים; לכלל ישראל זה איכפת, לרבונו של עולם זה איכפת, לכולנו, לכל מליוני היהודים זה איכפת. לא חשוב מה שהוא אומר: כן איכפת לו – לא איכפת לו, חשוב מה שלנו איכפת, ולכלל ישראל איכפת, ולהיסטוריה הישראלית איכפת. השומע ישמע, והחדל – יחדל! ויחדל! עוד פעם ועוד פעם אני אומר: יחדל! לכלל ישראל אין שום ענין בלא-איכפתיות של מאן דהוא – יהיה שר או שלא יהיה שר – שיאמר שלא איכפת לו איך הם סידורי הקרקעות של קדושת ארץ אבותינו. טוב שנשמעו הדברים האלו, טוב שנאמר הביטוי ´הנחמד´ הזה – נרגיש כולנו ונדע כולנו מה זה לא איכפת ליהודי איך יסודרו עניני ארץ ישראל. יש אנשים שלא איכפת להם כל מיני דברים שבעולם, לא איכפת להם שנהרגו שישה מליוני יהודים, וכהנה וכהנה. יש להרעיש על זה, יש לזעזע שמים וארץ, אם מאדם, שר או מי שאינו שר, התופס איזה מקום בתוכנו, בארצנו ובענינינו הכללייים, תהיה מציאות של דברי שטויות כאלו – אין מילים אחרות לזה, ל´לא איכפתיות´ הזו. לי כן איכפת, ולכולנו כן איכפת, ולכלל ישראל כן איכפת – ולו לא איכפת! הדברים צריכים להיות ברורים ומפורשים."
***
שלושים וארבע שנים חלפו.
יום חמישי בערב, זה עתה החל חודש אדר השני. קשה לנו מאוד לשמוח השנה – הכאב מהגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון לא פג, הכאב על אוזלת היד במלחמה האחרונה ועל הדם הרב שנשפך ללא תועלת עומד בעינו, ולפני מספר חודשים הצטרף אליהם הכאב על הלקח מאיתנו מרן ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא הכ"מ – ולמרות כל הקשיים אנחנו משתדלים להיכנס לאווירת החודש ולשמוח כמיטב יכולתנו.
במקומו של חדר האוכל הישן, עומדת כעת ספריית הישיבה, בה שוקדים על תלמודם בני הישיבה, וכל החפץ להסתפח בנחלת ד´ וללמוד תורה.
המשכו של הסיפור ידוע... שמונה בחורים נרצחים, בידי מחבל שהחזיק בידיו נשק שניתן לבני ישמעאל בידי יצחק רבין.
"השומע ישמע, והחדל – יחדל! ויחדל! עוד פעם ועוד פעם אני אומר: יחדל!"
