א.
הַיֵּאוּשׁ כָּאן, בְּצֵל עֲנָק
עוֹרֵב לָנוּ, דַחְלִילִים
לְרַגְלָיו נֵר, אֵשׁ חָזָק
שׂוֹרֵף עֹל, בְּדִידוּת, מִלִּים.
וכשאין עוֹד לֶאָן לָלֶכֶת
כּוֹס יָגוֹן תַּעֲזֹר לֶהַגִּיעַ
לְאִבּוּד, לְבִּדּוּד, לְמַסְּקָנָה מֶפָרֶכֵת -
יַּיִן לֹא יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעַ.
ג.
קְרַעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים
מילותיך סוֹדְקוֹת בִּי אוֹת-קָיִן
לִפְנֵי רָב חִידוֹת וחסדים,
כּוֹרֵךְ הֶבֶל טבורי באָין.
ד.
לכתוב שיר ראוי
זה לא עסק פשוט.
כמו להיות שבוי;
לחכות לבוקר,
ולמות.
תגובות