אביאל נכנס לחדרו, שם מצא את יוסף שוכב על המיטה, ואת אלישע מדבר במכשיר הסלולארי.

-         "עם מי אלישע מדבר?" – שאל אביאל.

-         "עם איזו צלע" – השיב יוסף – "לפי מה שהבנתי היא דוּלָה. לא שיש לי מושג מה זה אומר. "

-         "תשמעי, נהיה צפוף אצלי בחדר, אז נדבר מחר בערב?" – אמר אלישע, ואחר דקה קלה המשיך ואמר – "לילה טוב."

-         "אלישע, אמור נא לי, וואס דער פשט דולה?" – שאל יוסף.

-         "זה משנה?!" – השיב אלישע בתמיהה.

-         "לא משנה, אבל סתם מסקרן." – אמר יוסף.

-         "אם אתה מסוקרן, תסתקרן לגבי הדייט של אביאל." – אמר אלישע.

-         "אבל שלגיה נשמעת פחות מעניינת מהדולה..." – הצהיר יוסף.

-         "תודה רבה יוסף, אומר לה שאמרת זאת." – אמר אביאל בציניות.

-         "אז אומר לך משהו שיהפוך אותה ליותר מעניינת" – אביאל הביט באלישע במבט מאיים, אולם הוא המשיך בשלו, ואמר בסיפוק – "היא תפוסה רגשית במיתולוג."

-         "טוב, אביאל, אלישע ניצח... אם היא תפוסה רגשית היא באמת יותר מעניינת."

-         "היא תפוסה, אבל אין מצב שהיא תחזור לבחור ההוא, והיא מנסה  לצאת מזה, אז זה ממש לא נורא, ומלבד זאת" – אמר אביאל בנימה מתנצלת – "שהיא בחורה יראת השם באמת, יש לה השקפות אמיתיות ונכונות ואני חושב שיש פה פוטנציאל."

-         "זה בגלל שאתה שוטה." – אמר אלישע.

-         "נחיה ונראה." – השיב אביאל.

-         "ואם חלילה לא נחיה?" – שאל אלישע.

-         "מילתא דפשיטא שלא נראה" – השיב אביאל.

-         "אז מה היה בפגישה היום?" – שאל יוסף.

-         "היא דברה הרבה על האקס?" – שאל אלישע בנימה מלגלגת.

-         "אלישע – אנחנו לא מסכימים בנושא. אז די להעלות אותו כל פעם מחדש. שמעתי את עמדתך, ואני לא מסכים איתה – חסל סידור פסח!" – אמר אביאל בכעס.

-         "אתה לא צריך להתעצבן כל כך..." – אמר אלישע.

-         "ומה עם השאלה שלי?" – שאל יוסף.

-         "היה כיף. דברנו על הרבה נושאים ברומו של עולם."

-         "כגון?"

-         "חברה שלה, אברכית בישיבה, נשואה לאיזה רחפן, נוטלת גלולות מבלי שהוא ידע."

-         "מסכן..." – אמר אלישע.

-         "מהתיאור נשמע כאילו היא יותר מסכנה. נשמע כאילו הוא מאלה שדוגלים שיחס לאישה זה דבר רע."

-         "וזה נושא ברומו של עולם?" – שאל יוסף.

-         "לא, אבל מהנושא הזה הגענו לדיון על יעוץ זוגי, ומתי צריך להתגרש, ונושאים שהם כן ברומו של עולם."

-         "עוד לא התחתנתם ואתם כבר מדברים על גירושים?!" – שאל יוסף בחיוך.

-         "ודאי, כמו הבדיחה הידועה, שמסכת גיטין באה לפני מסכת קידושין, כדי להקדים תרופה למכה." – אמר אלישע.

-         "חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה – רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום תורפה – יניחנה במקום מוצנע, ואם היתה מגולה – יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום מוצנע – יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה – יגלנה.  רבן גמליאל אומר: אל יחדש בה דבר." – אמר אביאל.

-         "יש לך הקשרים אסוציאטיביים מעניינים..." – אמר אלישע.

-         "ודאי! הוא שקוע בלימוד. אז אתה אומר ´תרופה´ והוא חושב על המושג ´תורפה´ שנזכר במשנה" – אמר יוסף.

-         "מודים אנחנו לפניך ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנות." – אמר אלישע.

-         "אלישע! איזה מין מרכזניק אתה? אתה לא יודע שאצלנו אומרים: ´ולא מיושבי קרקסאות ותיאטראות´?!" – שאל אביאל בתמיהה, וביאר דבריו – "הרי כך הגיה מרן הרב זצ"ל!"

-         "אולי הוא מסופק, אם זו הגהה אמיתית או בלשון ´אפשר´." – אמר יוסף.

-         "מרן הרב זצ"ל כותב בגנזי קדם: ´ומצוה לתקן´! – אפשר להגיד שזו הגהה מסופקת?!" – אמר אביאל.

-         "אביאל! אתה אחד הבודדים שמעיינים בדברי מרן הרב זצ"ל במקורם. רוב העולם – ואולי צריך לומר ´עוֹילֶם גוֹילֶם´ – סתם רואה את מה שהרב צביהודה כותב בעולת ראיה – ששם הלשון יותר עדינה – ולא מסתכל במקור." – אמר יוסף.

-         "מילא קשה להם לעיין בגנזי קדם, אבל זה גם מובא בהסכמות הראיה, גם בזה קשה להם לעיין?!" – תמה אביאל.

-         "כן." – השיב יוסף – "רוב העולם עצלנים. לא מעינים בדברים במקורם, ולא משנה אם זה ספר שקשה למצוא או ספר שיותר קל, פשוט אין להם כח."

-         "אז אביאל הוא חד בדריה!" – אמר אלישע, כשחיוך רחב על פרצופו.

-         "ודאי."- אמר יוסף, ואחר המשיך – "זה כמו מה שקרה לפני שבועיים עם דברי הרב צביהודה לגבי הבנת דברי מרן הרב זצ"ל..."

-         "תשתף אותי במה שקרה?" – שאל אלישע.

-         "איזה אחד התחיל דברי הבל לגבי השימוש במשל של הקבלה בנוגע להבנת דברי מרן הרב זצ"ל, שהם הנמשל בקבלה, וטען שכך ´רבותיו´ – שכוונתו כמובן ליושבי המוסד ברחוב הפסגה – ביארו בשם הרב צביהודה." – אמר יוסף, והמשיך המעשה – "אז אביאל הראה לו בחוברת ´במעגלי חוג הראיה´ את המאמר של הרב צביהודה בנושא – ששם רואים אחרת לגמרי – ולמען האמת הפוך לחלוטין – ממה שהפסגאים אומרים... אני בכלל לא שמעתי על החוברת, ולעומתי – אביאל בקיא בתוכנה."

-         "המאמר מופיע גם בלנתיבות ישראל חלק ב´, אבל זה באמת חלק שלא מגיעים אליו... רק מעטים בדור עוברים על כל שני החלקים בעיון..." – אמר יוסף.

-         "טוב. די לספר בשבחים שלי!" – אמר אביאל – "או שחוזרים לדבר על הדולה, או שהולכים לישון..."

-         "הולכים לישון." – פסק אלישע, וכיבה את האור.

אביאל החליף את בגדיו, אמר קריאת שמע שעל המיטה בכוונה מרובה, וניסה להרדם.