אין זו התבוננות לשֶׁם, אלא

שקיעה רכה

ברצף הקיום המתערבל.

ולא הגיוני (כמה נפלא!) כי

ניתן להיישיר מבט

אל מעי המציאות,

להתערבב בין זמנים וזמניוּת,

ולחזור

בְּרוֹך מקבל.