אין זו התבוננות לשֶׁם, אלא
שקיעה רכה
ברצף הקיום המתערבל.
ולא הגיוני (כמה נפלא!) כי
ניתן להיישיר מבט
אל מעי המציאות,
להתערבב בין זמנים וזמניוּת,
ולחזור
בְּרוֹך מקבל.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (מעריץ את השירים שלך) השבירה במיבנה השיר מוסיפה כל כך הרבה פשוט גאונות לראות ולהתפעם השיר מעולה וכתוב בשפה משובחת מעוגלת משהו, ישרה , וכנה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה, ותודה לשיראל שהאיר את עיני לשבירה ולכוחה. אהבתי את המעבר מהחלק האמצעי, בחזרה למצב הראשוני של השקיעה הרכה. (ואפילו מזכיר לי בהיה בציורים האלה שרק כשאתה מרפה ומשחרר את עיניך אתה מגלה בהם צורות)... [ליצירה]
- [ליצירה] רכה וענוגה הכתיבה התבוננות פילוסופית ותחושתית בנוף פנימי וחיצוני... מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! וכמה חבל שאני קוראת את זה דווקא ביום הראשון של החורף.. (את צמיחת הפרח הייתי משמיטה. זה מפר את הגבול שבין קסם לקיטש) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שכבר כתבו את זה פעם.. מישהו בשם שלמה אולי?.. וקצת אחרת: השפה נהדרת, מלל באורך הנכון- כך שלא מייגע את הקורא, רמיזות למקורות הן מבורכות גם כן, אבל איכשהוא לא קורה שום דבר. כל הבתים אומרים את אותו הדבר, אין התפתחות. ואולי זה לגיטימי ונהדר, אבל בשבילי זה הפך את השיר ל"פרווה". [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים צץ הקטע הנכון ברגע המדויק ממש בו אתה זקוק לו. המון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סתמי לטעמי. לא מצאתי כאן שום אמירה אוונגרדית או עניין ספרותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק בי, הצינית, עולה הציטוט: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"..? [ליצירה]
- [ליצירה] וזה בסדר, יש תקופות כאלו בהן הנשמה צריכה להתבונן ולבחון הכל ממרחק. אגב, אם את לא רואה את אלוקים, זה מפני שהוא קרוב מדי, והראייה מיטשטשת. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה "כתבי גם אם אין לך עט" מטופשת בעיניי.. מזכירה זכרונות שילדים כותבים בסוף שנה, מז'אנר "על החלון ישבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון גאוני! :-) גמני הייתי תולשת אם הייתי נתקלת. [ליצירה]
- [ליצירה] סוחף, ממוקד, מצוין בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית. ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם? [ליצירה]
תגובות