ירושלים מתירה לי להיות.
בלי התנצלויות והסברים,
מרווחת בי מרחב
להכיל את עצמי
נכונה.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואף פעם לא צפוף בה... ירושלים היא משהו מיוחד. האמת היא שחסר לי המשך. זה טוב מידי כדי להיות קצר. זו פתיחה טובה לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רמת גן מתירה לי לישון להיות לא להיות חורפן מחורפן שכמותי [ליצירה]
- [ליצירה] אבניה ברזל העיר אשר הרים סביב לה... עיר קשה של אש ודם. הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית. שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ? ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים. ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת- העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] כך הוא טבען של החלטות אמיצות. כל זיכרון כואב מחזק אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] החיים כפרדוקס.. וטוב שכך, אחרת מה טעם להם? יופי של קטע [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון טוב, הביצוע פשטני בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן..זקנים.. אוהבים לספר על העבר מפחד המחשבה על ה(הווה- שהוא- כבר)עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבת עמים גם יחד" הוא מושג מחריד בעיני. העם היהודי לא נועד להתערב בשאר האומות, אין זה ייעודו. ורק לכשנבין אנחנו את הייחוד בנו, תתגלה בנו הסגולה ונביא גאולה לעולם (כן,גם לאומות, הזקוקות לנו שנהיה "עם לבדד ישכון"). תגיד התנשאות? גזענות? בהחלט. זה חלק מהיהדות. ואני לא מתנצלת על כך. (ובאותה הזדמנות- חפש מאמר בשם "גון לנון והיהודים" שהתפרסם בירחון "תכלת" לפני כמה שנים, רלוונטי להפליא). [ליצירה]
- [ליצירה] תמונת הזיכרון הזאת בעיקר גורמת לי לתהות האם ישנם עוד נערים המצטטים את אלתרמן או פן. [ליצירה]
- [ליצירה] מורגש, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! בדיוק הסגנון שאני אוהבת- מגלה טפח מסתירה טפחיים. ברוכה הבאה! [ליצירה]
תגובות