העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
אבניה ברזל
העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
[ליצירה]
הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת.
תגובות