ירושלים מתירה לי להיות.
בלי התנצלויות והסברים,
מרווחת בי מרחב
להכיל את עצמי
נכונה.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואף פעם לא צפוף בה... ירושלים היא משהו מיוחד. האמת היא שחסר לי המשך. זה טוב מידי כדי להיות קצר. זו פתיחה טובה לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רמת גן מתירה לי לישון להיות לא להיות חורפן מחורפן שכמותי [ליצירה]
- [ליצירה] אבניה ברזל העיר אשר הרים סביב לה... עיר קשה של אש ודם. הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית. שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ? ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים. ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת- העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב,ילד! עכשיו יש למי להקדיש את הספר.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "מה אתה עושה כאן? אני גר כאן" "איך הזמן עובר כשנהנים" "שניה,תן לי לחשוב. חלפה שניה" כבר הייתי על סף להתעצבן על כל המשפטים הכ"כ בנאלים האלו, כשהבנתי שזה בדיוק מה שניסית לעשות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית. ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. כי דווקא הרגשתי שיותר נכון לשיר הזה להיות פשוט, בשפה כאילו רחובית, וללא מילים גבוהות או ניקוד. זה חלק מעניין הקירבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים כתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] "חש את רקמות הדעת"- זו תחושת חורף מובהקת. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מרענן [ליצירה]
- [ליצירה] מניחה שהשיר הזה יעשה זאת עבורך .. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! יפה כ"כ! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כן,מחפשת. תודה.. [ליצירה]
תגובות