ולא נַשַקְתָּ.
כי אין לערבב מין
בשאינו.
(מיוחד) במינו.
טיפטוף פְּנִים
עלול היה להמיס
דֶבֶק חיצון עטוּי.
ולמי האומץ?
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ההתחלה היתה לי קצת מסורבלת, והמשיך נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן". הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד. [ליצירה]
- [ליצירה] להלן תגובתי: "כשמתעסקים במילה,פרוזה, מחזה-תסריט, מערכון, הרי המילה היא מודרנית ואין מקום לאוונגרד"- זו קביעה המבוססת על הנחה שאינה מוחלטת.ההגדרה לאומנות מודרנית איננה בהכרח פוסט- למעשה, גם לומר "הגדרת אומנות מודרנית" זה בגדר אוקסימורון, מאחר והמודרניזציה מתפרטת לעשרות הגדרות שהן חוסר הגדרה ברורה. (כדוגמא קיצונית, גם ריאליזם אבסולוטי נחשב למודרניות בעיני אחדים). "...בנקודה של פתיחה, אמצע וסיום ורצוי שיהיה גם סיפור. ההגדרה הזאת היא בהחלט אנטי אוונגרד".למה? מכתיבים לך את המסגרת, מקובל ומובן, אבל לא את התוכן! למה שלא תכניס בה את הפן האישי,המורד,המהפכני והמתריס שלך?? לא זכיתי להכיר את פליד, אך בטוחני שכשיצר את המבנה הנ"ל לא התכוון לדכא יצירתיות,אלא להיפך. "אני כתבתי הומור לא סאטירה"- אני מתקשה לראות זאת. הסאטירה באה להניח אלמנט חברתי על השולחן, וע"י לעג לעוררו למודעות. הומור, בא לשמח, מבלי כל אמירה. ואתה עצמך אמרת כי "הכנסתי סיטואציות ישראליות סתמיות המעידות על העדר תרבות עומק"- כן באת לומר כאן משהו! לאור כל הנ"ל-כן, אני תובעת גם ממערכון להיות אוונגרד (אם זו כוונת היוצר). אני מעריכה את העובדה שהגבת בצורה קונקרטית ונטולת השתלחויות. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, קצת צפוי מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. :-)כיף להיתקל בך שוב. האמת היא שהשיר אינו מכוון למסרכפול, אלא מהווה מסר בפני עצמו למישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר בהחלט, וכתוב יפה. אותו אינסטינקט גולמי עדיין קיים ומשמש אותנו, צריך רק ללמוד לתת לו מקום. ("ללמוד"..כן,יודעת). [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן..זקנים.. אוהבים לספר על העבר מפחד המחשבה על ה(הווה- שהוא- כבר)עתיד. [ליצירה]
תגובות