שמים
המלאכים עמדו דומם
ודומיה כבשה את הרקיע,
שרי המלחמה רתמו מרכבותיהם
ומלאכי החבלה שימנו את כנפיהם.
הלילה עוד תפרוץ המלחמה
והשאול תפלוט קרביה, ורוח סער ואימה,
תקצור היום פירות.
ארץ
נקרא אל הדגל
עולה על אפוד
סופר כדורים ומכניס מחסנית.
סוגר את הקליפס- מתאם הקפלס"ט,
הדלת נסגרת-
בהאמר דממה.
חושב על תפילה-אישה-ילדים,
פגז תותחנים מרסק את הליל.
עולות להבות, מתאכלות נשמות.
שרפה בדרום, בעירה בצפון,
מלחמת עולםהחלה הלל.
שדה קרב
ברקים ברקו בסנוורים
ורעמים שלחו הדם בין ההרים
היום יוצאים אלים למלחמה-
על גב בני האדם,
להשתכר מיין הדם, מאווירת הרגע,
לשבוע לשנים מעט מיין המריבות.
היום כמעט כמו כל יום יוצאים אלים למלחמה
על גב בני האדם
שאול
האש התלהטה בין רגע
והשדים כיוונו ליבם לסעודה,
עת זרם נשמות טריות-
זרם בשיירה אל שלוחנם.
והשטן כבודו ובעצמו,
חבוש בכובע טבחים,
פיקח על הכל.
תגובות