אל מול עינייך הרכות
אני עוזב את סף ביתך
מאן להאזין לדמעותייך.
אני פוסע צעד קט
וממלמל ברכת פרידה לדרך
אוטם ליבי המשתוקק להישאר איתך.
נפשי יוצאת להישאר איתך
אך החובה קוראת לי
שלוש אהבתי בחיי:
אותך, ואת אימי, והמולדת.
אני לובש חגור,
תופס בנשק, ומנשק אותך-
לאות פרידה
אני יוצא ומקווה שברכותייך, תפילתך,
או שמא דמעותייך
עוד יפתחו לי שערי תפילה.
והתפילות גם ישמעו ברעם ארטילרי
אשר ימחץ את זה אשר אותך קרע ממני
ויחזירני בשלום אל סף ביתך.
