כבבואה משתקפת בים,
כדמות הנראית במראה,
כמים שקופים באוקיאנוס-
אותי אתה מכיר.
לא יכולה את רגשותיי להסתיר!
פתאום, רגע של מבוכה,
ציחקוק של בושה.
רוצה סמוייה להישאר!
אך חשופה אני ובולטת כמסמר...
אולי תשחק לרגע תמים-
ועשה שאוכל את ריגשותיי להאלים?
כבבואה משתקפת בים,
כדמות הנראית במראה,
כמים שקופים באוקיאנוס-
אותי אתה מכיר.
לא יכולה את רגשותיי להסתיר!
פתאום, רגע של מבוכה,
ציחקוק של בושה.
רוצה סמוייה להישאר!
אך חשופה אני ובולטת כמסמר...
אולי תשחק לרגע תמים-
ועשה שאוכל את ריגשותיי להאלים?
תגובות