כבבואה משתקפת בים,

כדמות הנראית במראה,

כמים שקופים באוקיאנוס-

אותי אתה מכיר.

לא יכולה את רגשותיי להסתיר!

פתאום, רגע של מבוכה,

ציחקוק של בושה.

רוצה סמוייה להישאר!

אך חשופה אני ובולטת כמסמר...

אולי תשחק לרגע תמים-

ועשה שאוכל את ריגשותיי להאלים?