אמר מרן הרב זצ"ל:

"כשהנשמה מאירה,

גם שמים עוטי ערפל

מפיקים אור נעים."

אבל מה קורה כשהנשמה פצועה?

כשהיא מדממת?

כשאין לה רצון להמשיך במשימתה בעולם השפל שלנו?

מה עושים אז השמים? – 

האם הם בוכים?

האם הם נושאים קינה עליה?

האם הם מתחננים לפני אדון הכל שיושיע אותה? 

או שמא גם הם התייאשו ממנה...