מתוך ראי
שתי בבואות
צעקה שנפלטת
כבר מתחיל לכאוב לי
הראש.
על המיטה
שתי נפשות
סרבולים של חלקי גוף,
כבר מתחיל לכאוב לי
משהו אחר.
זה רץ כמו סרט...
נדודי שינה
אחד עשר חודשים
שנשברים כמו רסיסי זכוכית
כבר לא ניתן לאחד.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
[ליצירה]
השיר הזה הזכיר לי את השפט "חייך לעולם והעולם יחייך אליך" זה מה שאת עושה וזה נהדר.
אני מאחלת לך שלעולם לא יסור חיוכך.
להמון אנשים קשה לחייך והלוואי ....שגם הם ילמדו.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
בד"כ אני...
בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת.
כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!!
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
תגובות