מתוך ראי
שתי בבואות
צעקה שנפלטת
כבר מתחיל לכאוב לי
הראש.
על המיטה
שתי נפשות
סרבולים של חלקי גוף,
כבר מתחיל לכאוב לי
משהו אחר.
זה רץ כמו סרט...
נדודי שינה
אחד עשר חודשים
שנשברים כמו רסיסי זכוכית
כבר לא ניתן לאחד.
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
[ליצירה]
כל פעם כשיוצא לי להיכנס לאתר וללחוץ על יצירה אקראית אני שמחה כי אז יוצא לי לקרוא שירים נפלאים שלא ידעתי על קיומם כמו זה למשל,
שיר יפה וכל הכבוד שאתה מוציא את הכנות שלך גם אם זה בכתיבה....אהבתי
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
שיר שהתאורים בו כביכול כל כך פשוטים אך מסוגלים בקלות להחיות את התמונה ולתאר אותה וזה מה שיפה כשקראתי את היצירה כל משפט הצלחתי לראות אותו ממש לדמיין את התמונה בראש...אהבתי
תגובות