אני יושבת לי
בשלווה פרועה,
להיכנס אל תוך חלום
ששובר חוקים,
כובש מילים,
גאווה שלי
גאווה שלך
נמסת כמו-
בדיל.
אני יושבת שלי
בטרוף מאופק
לצאת אל תוך מציאות
כמעט הרסנית
יבשה, שיגרתית,
גאווה שלך
גאווה שלי
מתחזקת כמו-
ברזל.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
כל פעם כשיוצא לי להיכנס לאתר וללחוץ על יצירה אקראית אני שמחה כי אז יוצא לי לקרוא שירים נפלאים שלא ידעתי על קיומם כמו זה למשל,
שיר יפה וכל הכבוד שאתה מוציא את הכנות שלך גם אם זה בכתיבה....אהבתי
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
תגובות