אור
אור להבה
הממיס את זרועותיי
אור שמש
הממיס את צרותי
אור בוהק
הממיס את תחושתי
וכשאברח ממך אור-
תעלם לתמיד?
תכבה ולא תגלה?
אפרד ממך לעד?
ואשאר קפואה
ואשאר דמועה
ואשאר פגועה
ואשאר בודדה
תמיד תישאר בי צלקת
אור, מה בך אור?
אור, אורי חייך אליי
וזו אני
-
הלכתי וגילתי שאני משתמשת במילים, הבנתי שלא בחרתי אותם בקפידה, ראיתי שגם אחרים משתמשים בהן, רציתי אותן, רציתי אותן קרובת אליי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאיהל'ה=) כמעט ולא רואים אותך.. או אולי זו אני שלא באה לבקר... בכל אופן, מקסים.. מרענן במיוחד בחום הנורא של ימים אלו=) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט טוב! מרתק! זה חייב המשך!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי שמחה לדעת אם כתבת על אדם אמיתי או על דבר כמו יומן... =) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שזה קצת הטפתי מידי, לא? טוב לא... כיצד אוכל להגיד דבר כזה אם אני בעצמי הייתי עושה את זה לעצמי, כן, זה עובד! כמה שזה רק נראה "בשביל להכתוב" "בשביל הלהגיד" זה עובד! באמת הצלחתי קצת פחות לבכות, ולהוכיח את עצמי, ולהתכאזב, וכו' וכ'. וכן אפשר יותר לחחיך, אפשר! בהצלחה! אך אל תזנחי את הדמעות, את תזדקקי להן. בהצלחה, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, שלום מה שרציתי להגיד הוא, שבתחילה רציתי להגיד כאילו טוב לי כי אני מסוגלת.. אבל בעצם- לא טוב לי, כי אני מסוגלת, והם-כבר לא... תודה =) [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש אין לך מושג עד כמה מרגש, ואולי דווקא יש לך מושג. אני קוראת ולא מאמינה, קוראת ולא רוצה שהקטע יגמר... זה מדהים! הרגשתי כל-כך קרובה כי... היה לי נעים לקרוא את השורות על עטר כי בת דודתי התחנתה עם אדם שגם שמו עטר. בנוסף לקטע הזה הייתי רוצה להגיד שקראתי בצמא את הדברים הנוספים שכתבת והיא לי כל-כך נעים לקרוא אך עם זאת כל-כך כואב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כישון חרוזים מהלך! וגם השיר כשלעצמו יפיפה, אומנם די ארוך, אבל לא כ"כ מייגע. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מתוק =) אני מכירה חצי ג'ינג'י ואל יותר=) והוא נע בין קבוצת הג'ינג' לייט לבין הג´ינג´ים המעורבים בלי הגדרה מיוחדת. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב לי לחשוב שאת מפרסת דברים על פצעים כל-כך טריים, רק רציתי להגיד שהשרי כואב ונוגע בכל מקום אפשרי, ולהזכיר לך שמשפחת צורה תמיד כאן ;) [ליצירה]
תגובות