שיעור על השואה
אני עומדת כאן
מאחורי סורגים בילתי נראים
אור ברק שורף אותי
אני חושבת- חסרת חיים
הם מספרים ומספרים
על... ועל...
הגוף רועד
זו רק תחושה
טוב לי
כי אני עוד מסוגלת
לכל פרט חיי לדאוג
ולכן אני מסוגלת
בעצם, לכן אני לא מסוגלת
כי אני לא חושבת על זה כל ימי חיי
והם כן
כי אני צועדת
והם בקושי
כי אני עוד חייה
והם - כבר לא
מאיפה יש לכולם את הכוח
להיות הם
עדין הם
חסרי חיים
לא, זה אטומים
כמו כל יום, מאיפה שואבים (?)
ולא אכפת לכ-ם
וסולחים לה-ם
שוב, ושוב, ושוב
הצחוק שלהם ננעץ בי
ואיפה הכבוד
לאנשים שכבר אינם
טוב לכם,
והם, מתים
תגובות