[ליצירה]
אכן אביב, אכן צבתת אותי בלבי עם שירך זה.
כמעט כל משפחתי עלתה בעשן זה והסתירו את הירח.
בעצמי גרתי לא כל כך רחוק משם כ- 180 קילומטר.
ולפני כשבע שנים עשיתי ביקור שורשים.
שירך הזכיר לי את כל שראיתי וזה כאב...
תודה לך על יצירתך זו. תשורה גדולה מזו לא יכולת
להעניק לי.
חיים
[ליצירה]
מאחר ואני מעריך את כתיבתה של הדס לא אחלוק עליה אולם, אתיחס מהזווית שלי!
כנראה שעוברת עלייך מרה שחורה, אבל גם זה קורה
ולכולנו, על כן מסוגל אני להבינך.
וליצירה:
העברת את תחושותייך בצורה נפלאה עם אמוציות
חזקות שמעבירים בקורא את תחושת ההזדהות העמוקה ביותר ומצורפים אליה רחמים עצמיים.
עד כאן את חצי הדרך למה ששיר מצריך כבר עשית,
לכן לא ניתן לשלול אותו.
יש בו רעיון בשירך בריחה אל ספרוט אל החור השחור,
והוא הרי גלקסיה בעצמו גודלו מעבר לגלקסיה שלנו
שהיא שביל החלב בו אנו חיים.
לכן במילה החור השחור איני רואה כל פסול: בשירך.
בעיני בכל אופן כל שמצריך שיר יש בו.
זהו סוג כתיבה ויש לקבלו כמות שהוא, או לעבור הלאה.
אהבתי נהנתי מבריחתך הנפלאה אשר אל הצג ממולי הביאה אותך.
תודה:
חיים
[ליצירה]
אהבתי ואני מתכוון לכך!
אני מבין את מצבך ומזדהה איתו.
האם שמעת שהמתנתק מתנתק?
יבואו אחרים אם לא תקום זעקה.
לכן כל שיר שכזה הוא ברכה.
בהזדמנות אספר לך על גויה פרנצסקו,
מה עשה במכחול וכל הפרסקו.
עם שירך הזדהתי אהבתי ונכבתי.
תודה:
חיים
את זה כתבתי לשכנה תחתיך מאחר והרעיון זהה
של שניכם אחלוק תגובתי ביניכם.
אני יודע שאין זה נהוג אולם שני השירים.
כשני שרוולים של אותו סוודר סרוג.
ואני המסרגה שאותם חיברה...
שוב תודה:
חיים
[ליצירה]
אכן נכתב באיחור אולם עם חלוף הזמן,
התעצמו המילים וחוזקן לא קטן.
הכאב הגדול שאין אומרים את שחשים,
כאשר עדיין יכולים.
אהבתי את שירך והזדהתי בכל.
תודה
תגובות