[ליצירה]
את לא לבד ויש בך פינה,
העמיקי מעט היא בתוך הנשמה.
שירך כה גלוי, מבשר על הכל ולכל קורא,
להזדהות מחייב גם ולא ירצה.
תקווה זה טוב, אך אינה מרפאה לכך דרושה,
דחיפה, עשייה.
שירך נהדר, וכולם כאן בוכים כבר אין לי, מושג למי אף מנגבים.
על אהבה כיתבי ולו אפלטונית, וכך נחשוב:
זו גברת, ברונית!!!
מהאוהד את שירתך: חיים
[ליצירה]
אילת היקרה!
מאחר ואיני רואה כאן אף אחד לכן פונה אני רק אלייך.
זה היה בהומור קל!
את ניתחת את היצירה כל כך יפה שחורה לי לקלקל
את זה,אבל אינך חייבת להבין את אשר התוונתי אליו,
כך תוענים כאן באתר וזה דבר שגוי מיסודו.
יתכן והיטעה אותך הסיווג [בדיוני ] אבל לא יתכן,
כיוון שזה באמת בדיוני.
אני מספר בשיר על היותי כבר מאה שנה בתוך קברי
ומשם ממשיך השיר לספר את הקורה איתי שם.
הרי ידוע שלאחר מאה שנה לאחר מותו של אדם אין יותר מבקרים את קיברו וכאן ממשיך הסיפור הבידיוני
על הפרח שנודד מערוגתי אל ערוגת שכני.
תודה על תגובתך החמודה כי אינך היחידה באתר
השוגה בהבנת שיר מדי פעם.
אנשים נוטים לחשוב על הדברים הנשגבים שברומו של העולם כאשר שיר לא מובן להם, זה קורה גם
לעורכים אפילו.
תודה מכל הלב על תגובתך: חיים
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
חיים היקר זה לא סתיו זה אביב האביב שבו עם אהבתו הגדולה. המשווה אותה ליין צעיר ומשובח, ועל ידי כך מספר על המדרגות אל קן אהבתם כאשר המנגינה הזו עולה כקוראת לו!
כה פשוט וכה מקסים שיוצר בך וגורם להנאה בשעת קריאה וקינאה כאחד.
תודה אביב:
אהבתי מאד
תגובות