נערה ותריסים כחולים
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צבעי פנדה ביצוע נהדר אהבתי ותודה: חיים תמשיכי כך ומעצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום טל! מזמן לא ראיתי אותך פה.... הציור יפה מאד. אהבתי את הבעת הפנים המהורהרת, ממתינה למשו שם באופק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהציור הזה נהדר!! כזה מפעים! הכי אהבתי את ההצללה שבעין שמאל. כלומר, שמאל שבצד שלי.. ממש נהנתי לשבת ולהתפעם מהציור. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ממש! אני יכולה להשאב לתוך המבט שלה עמוק כ''כ. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] . אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה', אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב. בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו. השנינות שלך....... [ליצירה]
- [ליצירה] גֵמְפּירָתְךָ פּיבְּרָה טְרילוֹטֵי פְּריבוּלים בֵּחיצְקִי. גוֹ הָבּישְטָה דֵטְרימְפּוֹלֶי פּימְבְּרָמְתין אישְמָיי. לימְבָּפּ. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה יפהפה. קסום וטהור שכזה. מסוג המקומות שאתה חייב לעצמך לפעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] . בהחלט לא פגעת הרי לא מדברים כאן *עלי* אלא על דברים לשם שמיים. אבל- נמאס כבר שמוציאים דבריי מהקשרם ואנסה לברר אותם אחד-אחד. א. כשדברתי על הנשים של פעם לא התכוונתי ללימוד תורה במישור הלמדני שלו כי ידוע שאז שררה בורות מוחלטת בקרב הנשים. התכוונתי למוסר. פעם נשים היו יותר קרובות למידות טובות ומחשבות מתוקנות והיום אנחנו צריכות ללמוד שוב ושוב ושוב את מסילת ישרים וחובת התלמידים וספרי מוסר נוספים. וגם- לא התרפקתי על העבר וקיוויתי שיגיע הרגע שהעולם יחזור לבורותו. התכוונתי שאז נשים היו צדיקות גדולות גם בלי להקדיש שנים שלימות ללימוד גמרא, חסידות, כתבי הרב וכו' אבל היום התפקיד השתנה והכלים השתנו ולכן האור שאנו מבקשים- אחר. ב. כשדברתי על מניינים התכוונתי למנייני תפילה של נשים שבהם אי אפשר לומר קדיש וקדושה ודברים נוספים שמפחיתים את מעלת התפילה וחבל לוותר על הדברים האלה, מלבד העובדה שיש גם ערך להתכנסות *כל* הציבור לתפילה. ג. עכשיו אני כבר מ-מ-ש חוזרת על עצמי אבל חייבת כדי להבהיר: אני לא מנסה לחנוק את הכמהון הזה. שוב- בכלל בכלל בכלל לא מנסה לחנוק אותו. אם הייתי מנסה לא הייתי מקדישה את השנה הזו כדי להתעסק רק בו. מה שאמרתי הוא שיש בכמהון הזה פניות לא חיוביות שצריך לנתק אותן ממנו כדי שהוא ישאר טהור ומועיל. וברור שיש מקום לדמויות נשים למדניות וגדולות בתורה ומעשים. השאלה היא באיזה אופן זה בא ובאיזו התיחסות. כי בטח שזה פספוס של חיים אם אשה במשך רוב שנותיה תחוש את הערגה הזו לבית הכנסת בעוד היא יושבת ממורמרת בביתה וצריכה לטפל בכמה תינוקות צווחניים שמונעים ממנה את עבודת ה' הישרה והאמיתית. וכמובן שניתן לסדר דברים כך שהאיש שלה יהיה עם הילדים שעה שהיא הולכת לשיעורים וכמובן שהפתרון של מניין ותיקין הוא פתרון מעולה וכמובן שכל שילוב הגיוני אחר בא בחשבון- השאלה היא מה סדר העדיפויות, ואיך ההתיחסות לכל הנושא הקדוש הזה של גידול ילדים שנוטים להתיחס אל זה כאל דבר בזוי ומדכא (לא חופשיים ללכת לחוגים, לחברות, ללמוד עוד תואר באוני' וכו'). ה"תואר" רבנית התיחס אל עצמה ולא אל בעלה. כנראה שיש נשים שהצליחו לשלב את הבית עם ההתקדמות האישית שלהן שזה דבר מבורך בפני עצמו וגם בהתחשב בעובדה שנשים רבות לומדות היום תורה ויש דברים שבנים פשוט לא מבינים ולכן אנו צריכות את ההבנה הנשית התורנית. רק דבר נוסף שאמרה הרבנית עידית איצ'קוביץ (מי שלא שמע עליה היא "תלמיד-חכם" עצומה, דמות ענקית שמלמדת תורה באינספור מקומות). הרבנית עידית הייתה עקרה במשך 11 שנים, אני חושבת ובשנים אלו היא זכתה ללמוד את כל התורה הזו שהיא מנחילה לאלפי נשים. בכל מקרה- היא אמרה שכמובן שהיא שמחה שלמדה כ"כ הרבה תורה וזכתה להשתקע בעולם זה והיא מודעת לתרומה העצומה שיש בהיותה דמות כזו בציבור שלנו אבל היא אמרה שאם היו נותנים לה את זכות הבחירה האם ללמוד בשנים הללו או לזכות לחנך בהן ילדים- היא הייתה בוחרת בחיי המשפחה. והרבנית עידית היא הרבנית עידית. ויאיר- מה התאריך של היום הנכסף? שתף אותנו כדי שגם נשמח..... [ליצירה]
- [ליצירה] . אתה פשוט דפוק... ו...כן- גם תפוחי אדמה הם בני אדם וגם שסקים וגם חצילים וגם מלפפונים כבושים! וגם תולעים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים ממש. יש הרבה קצב במשיכות שלך, ואהבתי את האור המסנוור שבציור. באיזה גודל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] . היא בחושך כי העולם שכאן הוא לא העולם שלה. הדמיון זה המקום בו היא מרגישה שהיא באמת היא. איך עושים את זה? בעיקר עם פנדה, קצת גזירות וציורים. [ליצירה]
- [ליצירה] . מקפיצה!מקפיצה! לא מאמינה שרק עכשיו אני נתקלת בסיפור האדיר הזה.. (מלך כבר אמרתי) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את "עד שתחפץ", אבל זה מקסים, ואין לי מילה אחרת. [ליצירה]
תגובות