נערה ותריסים כחולים
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צבעי פנדה ביצוע נהדר אהבתי ותודה: חיים תמשיכי כך ומעצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום טל! מזמן לא ראיתי אותך פה.... הציור יפה מאד. אהבתי את הבעת הפנים המהורהרת, ממתינה למשו שם באופק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהציור הזה נהדר!! כזה מפעים! הכי אהבתי את ההצללה שבעין שמאל. כלומר, שמאל שבצד שלי.. ממש נהנתי לשבת ולהתפעם מהציור. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ממש! אני יכולה להשאב לתוך המבט שלה עמוק כ''כ. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] . נו, באמת.... עד שאתה מכניס יצירה אני לא מסוגלת להבין אותה?!!! קצת התחשבות.. [ליצירה]
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
- [ליצירה] . ליצנית יקירתי (אני מתגעגעת אליך!)- אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, אני חושבת שזה דבר שהבנתי רק השנה וברוך ה' אני בתהליכים לצאת משם. הדמיון מקסים ואני לא מתכוונת לותר עליו אבל אין בו מקום לסביבה האמיתית שלי- וזה מה שקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים. יש בה הרבה עוצמה. היא מזכירה את הנשים במצרים שבזכותן נגאלו בני ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] השם! למה את עושה את זה? מקפיצה ומקציפה את הבפנוכו. (וזה מכאיב כל-כך). המילים שלך, כמו תמיד, חותכות ובטוחות ומדויקות כל כך. את מדהימה. (נשיקות מאן...) [ליצירה]
- [ליצירה] . דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו. בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר. כמובן עד שההוא יבוא ויאמר וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה מתוק. תודה ממז. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי, אורי עמירם מה עיני רואות עכשיו? עוד שרשור ארוך הוּרם כמו בפנקייקס של מירב ואתה וממזי שוב מתווכחים ללא פשרה בלי לכתוב מידע חשוב משתלטים על כל צורה רק פריט שוּנה ודאי ממז אינו עוד בצבא לא קצין ולא טוראי כל היום לומד תורה ואתה-כותב דואטים מלך פה על המקצב משורר עם קומפלימנטים בל נשכח-אב למירב ומדוע מתחנפת? זאת לבך לך גם שח הו, סיבה אחת דולפת האם יש למירב גם אח? או בןדוד, שכן נגיש ידיד קרוב ואף מכר הימצא עכשיו פה איש לזאת המחכה מכבר? קצת גבוה ובהיר אפשר שחום ומתולתל שקולו- קול של זמיר ובוגר- לא מהוּתל! רגיש חייכן, נטוּל מגוֹר חכם, מלא בהשכלה שלא ישכח תמיד לסגור את המכסה של האסלה ואיך שכחתי- זה מצחיק! (או שאולי איום נורא) שיהיה צדיק-צדיק לומד לו כל היום גמרא רק שלא יהיה קרח (נפשי לזאת כה הומיה!) שבשבילי יוריד ירח ובמקומו יציב פֵיָה שאת הקשת לי יתפור בצבע, צליל וצחוק נעים ובמבע עיניו טהור יאהב אותי ללא תנאים ובכן, כפי שאתה סבוּר אין לי כה הרבה דרישות אז אנא- מצא לי ת/בחור כי דודותיי כבר נואשות ואם במשימה תצליח ליתמצא בחור רגיש מגן עדן , זאת אבטיח תקבל לך גם שליש על דלתך נקבע אז שלט "אורי עמירם- שדכן" וחבורת בנות בוהלת תמסור לך את ייאושן [ליצירה]
- [ליצירה] . מיכל- איזה יופי שזכרת! הציור ששלחת בהחלט היווה השראה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש... זה נורא עצוב. [ליצירה]
תגובות