נערה ותריסים כחולים
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צבעי פנדה ביצוע נהדר אהבתי ותודה: חיים תמשיכי כך ומעצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום טל! מזמן לא ראיתי אותך פה.... הציור יפה מאד. אהבתי את הבעת הפנים המהורהרת, ממתינה למשו שם באופק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהציור הזה נהדר!! כזה מפעים! הכי אהבתי את ההצללה שבעין שמאל. כלומר, שמאל שבצד שלי.. ממש נהנתי לשבת ולהתפעם מהציור. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ממש! אני יכולה להשאב לתוך המבט שלה עמוק כ''כ. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. פשוט טוב. נו.. מה כבר אפשר לצפות מיצירה סוערית טיפוסית? כן, כן, לא מספיק מה שהביכו אותך אלו שמעליי אני אוסיף (רוצה לראות סומק!) ללא ספק-את המוכתרת הרשמית של האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] השם! למה את עושה את זה? מקפיצה ומקציפה את הבפנוכו. (וזה מכאיב כל-כך). המילים שלך, כמו תמיד, חותכות ובטוחות ומדויקות כל כך. את מדהימה. (נשיקות מאן...) [ליצירה]
- [ליצירה] . אני דווקא מסכימה עם נעל. האבלות על בית המקדש היא כ"כ מעבר והרבה יותר משמעותית ועוצמתית מהאבלויות הקטנות שלנו. אנחנו יותר מידי מוותרים לעצמינו כשאנו אומרים שזה בסדר, שזה גם חלק מהאבלות. זה לא! זה כל כך מעבר שבן אדם פרטי לא יכול לחוות אפילו קצה שבקצה מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא, זה לא גירים, זו פנדה מרוחה למדי... [ליצירה]
- [ליצירה] הו. זה כמו שלי. רק בהפוך. איזה כיף שכתבת את זה. כי לא ידעתי איך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא בסדר לצחוק ככה ביום הזכרון אבל איך אפשר להשאר רפויי-פה עם כזה שרשור חמוד?! גדולים אתם. אבל ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] . מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא? לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] * וואו... גם משוררת וגם ציירת. [ליצירה]
תגובות