נערה ותריסים כחולים
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צבעי פנדה ביצוע נהדר אהבתי ותודה: חיים תמשיכי כך ומעצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום טל! מזמן לא ראיתי אותך פה.... הציור יפה מאד. אהבתי את הבעת הפנים המהורהרת, ממתינה למשו שם באופק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהציור הזה נהדר!! כזה מפעים! הכי אהבתי את ההצללה שבעין שמאל. כלומר, שמאל שבצד שלי.. ממש נהנתי לשבת ולהתפעם מהציור. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ממש! אני יכולה להשאב לתוך המבט שלה עמוק כ''כ. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שנצליח להגיע למקום הזה. אהבתי שהכתיבה פשוטה, טבעית כזו, כמו שהמקום הזה הוא הכי פשוט (והכי מורכב) בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעולה. כמה שכיף לקרוא כזה דבר על הבוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] . מזעזע. אתם באמת צריכים שיגידו לכם לצחצח שיניים, לשים דיאודורנט ולהשתדל להחליף חולצות במשך החודש הקרוב??!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. מסוג המילים שנכנסות מיד למקום השמור שבפנים. עוקפות את כל המחסומים, ונוגעות. (וכמה טוב שסוף-סוף יש מילים לתחושה הזו המוכרת) [ליצירה]
- [ליצירה] . צריך להקים יחידה מיוחדת של כל הסרבנים שהתפקיד שלה יהיה לעזור למשפחות נפגעות טרור. (מהצד שלנו כמובן). אולי אז? [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. פשוט טוב. נו.. מה כבר אפשר לצפות מיצירה סוערית טיפוסית? כן, כן, לא מספיק מה שהביכו אותך אלו שמעליי אני אוסיף (רוצה לראות סומק!) ללא ספק-את המוכתרת הרשמית של האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] . הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא. אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...). ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, תודה על ההערות, אבל יש בעיה אחת- אין לי מושג איך אני יכולה לתקן אותם, אז אם יש מישהו שקצת יותר מבין במחשבים ממני ויכול להורות לי את דרכי- אשמח מאוד... ואסתר- כן, התכוונתי לכתוב התחשמק, הטיה שאני מחבבת במיוחד אע"פ שאין לי מושג איזה מילים היא מחברת, אז אם גם בזאת תוכלו להאיר דרכי אשמח כפליים! [ליצירה]
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
תגובות