נערה ותריסים כחולים
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צבעי פנדה ביצוע נהדר אהבתי ותודה: חיים תמשיכי כך ומעצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום טל! מזמן לא ראיתי אותך פה.... הציור יפה מאד. אהבתי את הבעת הפנים המהורהרת, ממתינה למשו שם באופק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהציור הזה נהדר!! כזה מפעים! הכי אהבתי את ההצללה שבעין שמאל. כלומר, שמאל שבצד שלי.. ממש נהנתי לשבת ולהתפעם מהציור. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ממש! אני יכולה להשאב לתוך המבט שלה עמוק כ''כ. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד מאוד. צחקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים ממש. יש הרבה קצב במשיכות שלך, ואהבתי את האור המסנוור שבציור. באיזה גודל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] ... מדהים! המילים והתיאורים כ"כ הצליחו להכניס אותי למערבולת הזו של הרגשות. כמה שזה עצוב............. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני הבנתי כמו מילון. זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, כהרגלך. את יודעת כמה שאני מאמינה בך ובכשרון הגדול שיש בך. הדמויות שלך מקסימות, והן משקפות את כל הטוב והעומק שקיימים בך. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואי! איך שזה מתאר הרגשה מוכרת! אני קוראת את זה שוב ושוב וזה מדהים עד כמה שזה נכון! (והקטע של הנו"ד ממש במקום) [ליצירה]
- [ליצירה] במקור, התמונה באיכות הרבה יותר טובה, אולי אני אנסה להעלות אותה שוב. בנתיים- פשוט תדמינו אותה חלקה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מצטרפת לכתוב מעליי אבל לפי דעתי גם ההקדמה הרסה קצת. זה מוזר להיכנס לסיפור שלפניו הקדמה של האדם האמיתי שלא קשורה לתוכן... אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . נו, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
תגובות