´איכה הִרהבת?´
´מה יגידו?´
החרטה והבושה
המוסרות וגזר-העץ
בהם מיישר אותי המצפון עלי תלם
עתים כחמור
נושא-עול מאופק
באפו ריח גזר
ובגבו טעם השוט
ופעמים כאדם
נושא עיניו לאופק
באף פורע גֶדֶר
מגפו רומס שדות
ואחר שב לסוהרו
ייסוריו ומוּסרו
מוסר ראש לאוסרו
מסיר רסיסי סורו
והמצפון, כאָב חומל
בשוב מלֵיל בן הולל
גוער קלות, נוזף, לוטף
ברוֹך מרסן, זומם ורותם
עיני מכסה, נעירה מהסה
לוחש ´חבל´ וחובל ועָל
ואני
מרכין ראש ושב לחרוש
אך מה אם התלם סלול אל שפת צוק?
ומה אם קהל השוטים, ניצבי נירָי, מוחֵי נטייתי ומוחֲאי נהייתי, סמואי עיניים כמותי?
האם אך רהבי יבהיר הבנתי?
תגובות