הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
געגוע לגעגוע?
זה מתחיל פשוט - מישהו מוצא שריד ישן ונתקף געגוע לעבר המפואר, שאותו מהללים באגדות נפעמות.
זה ממשיך בהתלהבות ורצון עז להשיב את הרוח הקדומה. אין ספק שהשיר העצוב נכתב ברגש כן ועמוק יותר מכל השירים המהוללים. אין ספק גם שהיה פחות מרגש מהם, בדיוק משום כך.
זה מידרדר לאיבוד עשתונות וכשלון מרפה-ידיים. כי האתגר היה רב מדי, אפילו ליוצרים הקדומים אליהם הוא נושא את עיניו.
זה נגמר במשיכת כתפיים וכניעה. עוד יוצר המדמה שלעולם לא יגיע לקרסולי הענקים שעל תהילתם הוא מתרפק. אך אין הוא יודע, ואין הוא חש, שכך בדיוק צומחות האגדות.
יום יבוא, ציף ציף, אני ואתה כבר לא נדע (דרך מצויינת עבורי להתחמק משאלות 'מתי? הן הבטחת!'), ואת השיר הזה יקראו תלמידים פעורי עיניים ויקנאו במרירות בשפעת מילותיך. אחד מהם אולי יכתוב שמצא בחדר של סבא מקלדת מאובקת, כזו שפעם חיברו למחשב, וניסה לכתוב שיר עצוב.
מי יתן...
[ליצירה]
פרוזאי - מה עיצבן אותך פתאום? לפעמים קורה שבחור או בחורה אומרים 'שמע, נחמד לי אתך, אבל זה לא זה...', וכשהמחמאות והאכזבות מצטברות יוצא שיר כזה.
מה הפתרון? או לא להיות נחמד, או לחכות שזה כן יהיה זה...
[ליצירה]
כדאי לתקן כמה שגיאות כתיב (להתמש, היגיוני...) ולערוך משפטים מסורבלים.
זה לא בדיוק מאמר, אלא דעה. ויתרת על הגדרת מונחים כמו 'טבע אנושי', 'תודעה', 'השפעת הסביבה'. לא ציינת מקורות ממחקרים פסיכולוגיים\סוציולוגיים, לא הבהרת מה טבוע באדם ומה מושפע מהסביבה, ואיך לדעתך ניתן להציל את המהפכה משליטים מושחתים (אבל זה באמת חורג מגבולות המאמר)
לגבי הסיום - ייתכן שעבודה קולקטיבית וחלוקת העושר הן עקרונות הגיוניים ביותר, ועדיין מנוגדים לטבע האדם. טבע האדם לא מונחה בהכרח לפי ההגיון.
[ליצירה]
תחילת המאמר מנומקת, יחסית. נכון שנהגים בארץ מנוצלים ונוהגים בלי מנוחה מספקת, אבל אני לא בטוח שזה נכון לגבי נהגי הרכבת, ואני לא בטוח שהנהג היה מספיק לעצור גם אם היה ערני לגמרי.
בעיית הנהגים (נהגי משאיות, בעיקר) דורשת פיתרון, גם מצד רשויות החוק והאכיפה (ונראה לי שהם פועלים, אבל לא מספיק), וגם מצד הנהגים, ולכן חשוב שיהיה איגוד נהגים פעיל, המסוגל לדרוש שעות עבודה סבירות.
אבל אני לא בטוח לגבי סיום המאמר - אתה קופץ, כרגיל, לפיתרון החביב עליך, בלי נימוקים, בלי הסברים. האם במדינת פועלים אין בעיות הזנחה ורשלנות? מהו הקסם הגורם לאנשים להיות אחראיים ויסודיים?
תגובות