הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
געגוע לגעגוע?
זה מתחיל פשוט - מישהו מוצא שריד ישן ונתקף געגוע לעבר המפואר, שאותו מהללים באגדות נפעמות.
זה ממשיך בהתלהבות ורצון עז להשיב את הרוח הקדומה. אין ספק שהשיר העצוב נכתב ברגש כן ועמוק יותר מכל השירים המהוללים. אין ספק גם שהיה פחות מרגש מהם, בדיוק משום כך.
זה מידרדר לאיבוד עשתונות וכשלון מרפה-ידיים. כי האתגר היה רב מדי, אפילו ליוצרים הקדומים אליהם הוא נושא את עיניו.
זה נגמר במשיכת כתפיים וכניעה. עוד יוצר המדמה שלעולם לא יגיע לקרסולי הענקים שעל תהילתם הוא מתרפק. אך אין הוא יודע, ואין הוא חש, שכך בדיוק צומחות האגדות.
יום יבוא, ציף ציף, אני ואתה כבר לא נדע (דרך מצויינת עבורי להתחמק משאלות 'מתי? הן הבטחת!'), ואת השיר הזה יקראו תלמידים פעורי עיניים ויקנאו במרירות בשפעת מילותיך. אחד מהם אולי יכתוב שמצא בחדר של סבא מקלדת מאובקת, כזו שפעם חיברו למחשב, וניסה לכתוב שיר עצוב.
מי יתן...
[ליצירה]
קפלוני!
מצחיק וקליל, מזכיר קצת את של סילברסטיין. ההתלהבות והתהיה בהתחלה מדגישות את הקדרות והנחישות בסיום.
נראה לי שאפשר לוותר על שני הבתים האחרונים, הם גם חורגים מהמבנה של ההתחלה וגם מעמעמים את סיום הבית השלישי (הולם יותר מסיום השיר לטעמי)
תודה
[ליצירה]
צורות בעננים. דמויות בעשן. נראים כאישה, נשמעים כדרישה. מבט רחוק אל הערפל. זכרון ויכוח ישן מפיח חיים חדשים בחלומות תקווה. החלום חולף כמו הזמן. ויכוח הופך עקיצה, בועה מתפוצצת, חזון מתנפץ, המציאות דוקרת. שואף עוד סיגריה לטשטש באפרה סימני גבולות שתחמה האחרונה
[ליצירה]
מה הקשר בין ההזדמנות הראשונה להמשך? מתי מצאת את ההזדמנות הזו?
ההמשך נחמד - סימון דרך לזרמים שבפנים להתפרץ אל העולם.
מה זה סגוֹר? למה 'מיוחסים'? (אם זה סתם בשביל החרוז אז חבל, יש הרבה מילים נרדפות בעברית בשביל לחרוז בלי להידחק)
הטקסט יצא מיושר לשמאל, כדאי להפוך אותו כדי שהפיסוק יהיה בצד הנכון.
ברוכ\ה הבא\ה
בהצלחה
[ליצירה]
חזרה על roots, והפעם בהגדלה. למה הדם נוזל מלמעלה? העקירה היא בכף הרגל. איפה הבורות באדמה שמותירים השורשים הנעקרים? (איפה האדמה? העשבים נראים כמרחפים באוויר)
החיפושית מוסיפה חיים לציור, אולי כדאי לכוון אותה מהרגל והלאה, כאילו היא בורחת מתנופת הרגל הנעקרת.
הרגל נראית מדויקת ואמיתית, מרגישים את הכאב של התלישה.
תודה
[ליצירה]
אמנם 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו', אבל עדיף גם לזרוע ברינה.
כתיבה יפה - חרוזים מדוייקים וחזרה על הצורה והרעיון (עתיד מסתיר את ההווה, הווה נשכח בגלל העבר) וסיום קולע.
תגובות