הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
"But the God I don't believe in is a good God, a just God, a merciful God" (Catch 22)
האתאיסט יכול להרשות לעצמו לתאר אל אידיאלי, טוב וטהור ומושלם (וגם תמים ובור ומנותק ואילם), אל בובת-ברבי עם עור פלסטיק ושיער מבריק.
האל הזה הוא רק צלם, גולם חמוד שמפוסל ממילים במקום מזהב. והצלם של האתאיסט הוא אפילו לא צלם בהיכל, אלא במוזיאון, בתערוכת העתיקות המתפוררות.
המאמין לא יכול להסתפק באל אידאלי, נקי ומרוחק. המאמין מתפלל לא-ל רחום וחנון, זן ומפרנס ורופא, וגם א-ל קנא ונוקם ונורא.
רעיון הא-להות, כפי שנדמה לנו שצריך להיות, ומעשה העולם שאנו רואים וחווים, נראים לעתים רחוקים כל כך עד שקשה להימנע מטעות שתי הרשויות, או אף רבוי הרשויות. וכאן מנסים לעזור לנו חכמי הקבלה והרעיון לגשר בין הרעיון והמעשה.
אבל עד שאתה תמה על הרע בעולם, תמה גם על הטוב, ועל קיום העולם עצמו.
אל מושלם, כזה שהאתאיסט היה רוצה ליצור, לא היה בורא עולם עם יצורים קטנים וחלשים ומוגבלים. אותו אל צעצוע, שאתה מבקש להסתיר ממנו את רוע העולם כמו הורה מודאג שמכסה את עיני ילדיו, לא ראוי לחזות גם בשפע העולם וטובו.
[ליצירה]
למה כל ציורי הידיים שלך חסרי שם?
זה נראה כאילו היד הימנית פורצת את הקופסה ומנסה לברוח, והיד השמאלית רודפת אחריה ומנסה ללהחזיק בה ולהחזיר אותה 'יד לוכדת יד אחות'
[ליצירה]
סתם ניחוש:
'איך הוא שר, איך הוא שר, מה נותר לו מכל השירים שהוא שר מה נשאר...' (הוא לא היה תימני, אבל בכ"ז מתאים קצת)
כתוב יפה, זורם ונעים.אהבתי את 'קולו שואל-עונה ההד'
[ליצירה]
זה שיר או מאמר?
בתור שיר הסגנון פשטני ולא יציב, חצאי החרוזים מאולצים, שילוב שורות ארוכות וקצרות מפריע לשטף הקריאה.
בתור מאמר - הסתפקת בכותרת ומסקנה, והשמטת את כל הדיון. לא הבעת דיעה אלא משאלת-לב, לא התווכחת אלא התעלמת מכל דיעה אחרת ('אין בכך שמץ הגיון' אמר ולא יסף)
תגובות