הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
זה מזכיר קטע של דאגלס אדמס ב"שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש" - ת'ור, מהמיתולוגיה הנורדית, תקוע בשדה התעופה הית'רו כי אין לו דרכון ואין לו כרטיס אשראי, בגלל שאין לו תעודת זהות, ואין לו אפילו תעודת לידה כי הוא לא נולד.
אני מקווה שכשיבוא המשיח אנחנו נהיה קצת יותר סבלניים...
[ליצירה]
אה, אני מכיר את זה. זו לא התנתקות, כל מבט מבטל הוא עוד סיב בחבל שקושר אנשים, ומונע מהם להתרחק או להתקרב. גם לי ולאחותי יש כמה כאלה (ששמתי לב אליהם, אני מתכוון. אלה הכי עקשים)
כתוב יפה, מעט 'זריז' מדי (לא כולם מכירים את אחותך כמוך) אבל מדויק וברור.
[ליצירה]
רוקד על חתונות
סוג מיוחד של טפילות. פורח על אושרם של אחרים.
כתיבה נלהבת, נחפזת, שמתאימה בדיוק לדמות. אפשר לחוש את הרטט באצבעות והריר הגואה למראה ההזמנה.
חסר לי משהו - במקום לסיים עם ההפתעה, כשמגלים מה הצייד מחפש, אתה מסיים עם ההסברים שאחרי. אם הופכים את הסדר ('הייתי מעדיף את רגע הפגישה, אבל להתאהבות לא מזמינים מראש', ואח"כ הוא מושיט את האצבע לצוד...) אולי זה יהיה סיום הולם יותר?
(אגב - השדכנים עוזרים לצייד, הם פורשים בשבילו את המלכודות)
אהבתי את הרעיון והסגנון, במיוחד בקטע השיא.
תודה
[ליצירה]
מתווכחת עם עצמה על הכל ועל כלום ועל כוונה, במקום ללכת מהחלומות שלו אל המציאות שלה.
אובדת בשרשראות מלים, מתנחמת בשכחה וחוסר תחושה, והימים נעלמים
[ליצירה]
יש הבדל בסגנון בין תחילת השיר לסופו, נראה כאילו בהתחלה אתה מחקה אותה, ובסיום אתה נכנע ונוטש (ומותיר מאחוריך שורת נקודות ללא משפט)
ודוקא בחלק השני מופיעה הפנינה - 'זר בארץ השירה'.
שיר יפה. על כותבת אמיתית?
תודה
תגובות