הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
כתיבה קצבית, סוחפת, השורות המתחרזות והחרוזים הפנימיים הופכים את השיר לסיחרור מואץ. מרידה נואשת בשיגרה. אני מקווה שכתיבה כזו נותנת לך אוויר לעוד צלילה כואבת לתוך המציאות הקטנונית.
[ליצירה]
שתי 'רחל' בשיר אחד - רחל המחכה ליעקב ורחל המעודדת את עקיבא.
מעבר מעניין מ'לא אנוח, לא אשקוט' ו'הן הבטחת' ל'לך אהובי' ו'אחכה לך'. אבל האווירה בשיר שליוה מדי, כבר בתחילתו, בניגוד לתוכן.
נחמד לשמוע ממך, אפילו אם צריך לחכות חדשיים
תודה
[ליצירה]
חסר משהו בסיום. כתבת פרטים על הזוועות שראתה הילדה, אבל אתה לא 'צורב את התמונה' בתודעת הקוראים. אולי אפשר להוסיף לבית האחרון שורה או שתיים שיסכמו את הפרטים ל'מסר' אחד. אולי תחושה אישית של הכותב, אולי פניה אל הקורא.
חוצמזה - 'לעולם לא' מדבר על העתיד. נראה לי שמתאים יותר 'מעולם לא נטשה'.
[ליצירה]
ככה את מנסה לנחם? לא יעזור לו שתגידי 'היא לא ראויה לך'...
הבית האחרון, שבו את מציעה את ידידותך כנחמה, בלי תרוצי 'עדיף לך בלעדיה' הוא הבית הכי יפה, גם בתוכן וגם בצורה.
לגבי החרוזים (ורק בגלל שביקשת) - החרוזים עצמם בסדר, אבל כדאי שהמשפט לפניהם יישמע 'טבעי'. למשל - במקום 'רגע זה' או 'כאב זה' אפשר לכתוב 'הרגע' או 'הכאב'.
'לעולם לא' זה לעתיד, יותר מתאים 'מעולם לא'.
'אתה מוכן לתת ולהזיע' נשמע כאילו זה מה שהיא אומרת, ולא ניגוד. אפשר במקום משהוא כמו 'כשאתה עובד ומזיע' (גם לא מוצלח...)
במקום 'רואה אני' בבית השני, אפשר לכתוב 'אני רואה', גם יותר זורם וגם מתאים למשקל.
בבית השלישי החרוזים קצת מאולצים, כמו שקורה הרבה כשמשתמשים בהטיה בשביל לחרוז. אפשר להעביר את ה'לב' לתחילת הבית ולהראות איך במקום להשקיע את טוב לבו באנושות הוא מניח לבחורה לשבור אותו:
'לבך הטוב והיקר
לא נתון לסביבה הסובלת
הוא שבוי בליבה הקר
והיא מכאיבה ושוברת' (משהו כזה, אבל השורה השניה עקומה מדי...)
הבית האחרון בסדר, גם החרוזים, גם המשקל והסגנון. (חוץ מ'כאב זה', עדיף סתם 'הכאב')
חרוזים הם כמו פאזל - לא מספיק שהשוליים מתאימים, גם הצורה והצבע צריכים להתאים. וצריך סבלנות, לא כח.
חוצמזה - בכלל לא צריך חרוזים. חרוזים הם לקישוט, וכדי 'לכוון' את הקריאה. יש דרכים אחרות, יפות יותר לסדר רעיון בצורה 'שירית'. המטרה היא לא 'לאבד' את הקורא באמצע. לכן רוב השירים הם קצרים, והשיא שלהם בסופם.
בשיר כמו זה אפשר להשתמש בשורה חוזרת. למשל - 'כרוך אחריה, אוהב ועיוור', ובכל בית להסביר בשורה או שתיים כמה היא לא ראויה לו, ואז לסיים עם הבית האחרון כמו שהוא. (סתם, דוגמא)
(אסור להזמין אותי להרצות, אני נסחף...)
תודה על השיר, בעיקר הבית האחרון. ואם זה סיפור אמיתי - אני מקווה ששניהם ימצאו אהבה מתאימה יותר
תגובות