הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
מה פירוש 'רק בזכותך'? איזה ערך יש לפעולות היחיד ללא עצמת ההמונים?
אלא אמור 'רק בזכות העם הקובני החבר פידל עלה לגדולה. ואחרי שהתעשר על חשבונם ורדה בהם שנים רבות הואיל לפרוש ולהוריש את רודנותו לאחיו. יחי הסוציאליזם השוויוני!'
[ליצירה]
ברוכה הבאה לאתר.
אני מקווה לא להיות אותו 'איזהשהו גוף', אבל השיר קצת חלש:
התוכן 'קמצני' - את מרגישה תלויה באנשים, מכריזה על עצמאות, נתקלת בהערה ונכנעת. וזהו. כמעט בלי התרסה, בלי מאבק בכלל, אפילו לא מרגישים שקט מתוח, כאילו יש לך מה לומר אבל את לא מצליחה לענות וזה מכאיב.
החרוזים מאולצים וחלשים. אחרים\נותנים זה בקושי חרוז, 'לעצמי אני אומרת...' ארוך בהרבה מ'ורגעים כשיש בי...', 'שקטה' מוטעמת במלרע ו'מתה' במלעיל.
השפה לא אחידה - בחלק מהמשפטים 'הפוכים' בשביל לחרוז ('ההכרה בקיומי הם אלו שנותנים', 'מאחרים לי לא אכפת'), שפה 'גבוהה' מעורבת בשפת דיבור ('מדוע אני כה תלויה', 'ההכרה בקיומי', 'זהו!! מאחרים לי לא אכפת', 'יורק לי בפרצוף').
דקדוק - עדיף לא להשתמש בסימן קריאה כפול או שתי נקודות, 'ברגעים שיש' או 'כשיש' לא 'רגעים כשיש'.
'נשארת מאוד שקטה' לא נשמע מתאים - היית שקטה קודם ואת נשארת שקטה, או ניסית לדבר ופתאום השתתקת? אם הכוונה היא לשקט ממושך אולי כדאי להפריד אותה מ'אז' - 'ואני אז שותקת ונשארת מאוד שקטה' (בערך...)
הרעיון עצמו מעניין. בד"כ הביטוי 'מריונטה' מתאר מי שעושה מה שאומרים לו בלי לחשוב, לא מי שחושש מתגובות ו'מעמיד פני מת' כדי לברוח מביקורת. אולי כדאי להסביר את הדימוי - מי מפעיל את הבובה, איך הוא שולט בה, מה הוא גורם לה לעשות, ומה היא מרגישה כשהוא עוזב את החוטים, ברגע הקצר שבו היא עומדת לבד לפני שהיא צונחת כמתה...
אני מקווה שההערות לא ירתיעו אותך. נראה לי שאם תשקיעי בשיר הזה הוא יכול להיות ממש יפה.
בהצלחה
[ליצירה]
ערך חיי האדם (לא כבוד האדם) הוא אמנם ערך יסודי, אבל לא יחידי ואף לא ראשון. הציווי הראשון הוא 'פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה...', וה'ערך' הראשון (לא ברור איך אתה מגדיר את המושג הזה) הוא 'בראשית ברא א-להים'.
בנושא פסולי חיתון ההלכה 'קשיחה' יחסית, מאברהם שלא הרשה שיצחק יתחתן עם בנות הארץ, דרך עזרא שדרש שיגרשו את הנשים הנכריות ופרק 'עשרה יוחסין' ועד ימינו. אמנם היו חריגות רבות, והן מצוינות לשלילה: 'וירד יהודה מאת אחיו...', 'שאול בן הכנענית' (לפי רש"י מדובר בדינה, ועדיין זהו ציון לגנאי), 'והוא בן איש מצרי', 'והמלך שלמה אהב נשים נכריות... מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם..'
הכללים ה'מטא-הלכתיים' נועדו לעדן את ההלכה או להגמיש אותה בהתאם לנסיבות, אבל יש להשתמש בהם תוך שיקול דעת ולא לשכוח את היסוד, שהוא ההלכה עצמה.
נכון, יש בעיות עם פסולי חיתון רבים, גוים ויהודים. האשמת הרבנים בקביעות והתעלמות לא תעלים את הבעיה. יש בעיות שההלכה לא פותרת - כוהן שנשא גרושה חייב לגרש אותה, ממזר לא יכול להתחתן עם יהודיה, ואח לא יכול להתחתן עם אחותו.
הכנסת נושא הגזענות ואנטי-גזענות לא שייך לעניין - גם אם אנחנו מצווים להציל חיי גויים, אנחנו עדיין לא מורשים להתחתן עמם.
בשביל 'להציע חלופה למודרניזם המערבי' ההלכה לא צריכה להפוך למודרניזם בעצמה. הבעיות שאתה מציג בחברה המודרנית (אלו באמת בעיות מודרניות? הן לא היו בעבר? אני לא בטוח) נובעות, בין היתר, מהימנעות מחובות ואיסורים. התורה לא נמנעת מלצוות או לאסור, גם אם לפעמים זה לא נח ומגביל.
השאלה שצריך לשאול היא על אילו כללים אתה מוכן לוותר? אילו הלכות אתה מוכן להגמיש? קידושין? גירושים? משכב זכר? ממזרות? נישואים עם גויים? גיור?
[ליצירה]
לא בדיוק הסגנון שלי, אז קשה לי לנתח, אבל נראה לי שהכל מכוון מדי - סדר הארועים, הפגישות, נשף בית ספר בתחילת השנה... בעיקר השיחות - אף אחד לא נבוך, מבולבל, או מדבר 'סתם'. כל השיחות מכוונות לפגישה בסוף.
שאלה - כשהחברות מזהירות אותה ש'כל הבנות רצות אחריו' הן לא יכלו להזהיר אותה שיש לו חברה?
תגובות