.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה חוזרת, הציניות כל כך שקופה שמביך שלא ראיתי אותה קודם. נראה ששיר פשוט סיכמה את הטענות שהטיחו בה כדתיה, ניסחה אותן בכוונה בסגנון עילג וחרוזים צולעים, וחתמה במשפט 'תאמינו לי' כדי להגחיך עוד יותר את הקטע ('אל תאמינו לכלום, רק טיפש מאמין, תאמינו לי'. בדיחה ישנה...) את רוב הטענות שמטיחים בוויכוחים כאלה (נגד דתיים, או חילונים, או ימנים, או שמאלנים, או מתנחלים, או חרדים, או ...) ניתן באמת לנסח כך ולבטל אותן בגיחוך. אבל הציניות כאן עמוקה יותר, היא מזכירה לנו שכל טענה שאנחנו שומעים, בעיקר כשטוען משוייך לציבור אחר, אנחנו מבטלים באותו זלזול מגחך. זו הגישה שגרמה לי לזלזל ביצירה הזו בקריאה הראשונה. אני לא בטוח ששיר הבינה, כשכתבה את הקטע, שהבדיחה היא גם עליה ולא רק על המתווכחים איתה. אני מעדיף לדמיין שלא, והיצירה 'חרגה' מהמטרות שהיא הציבה לה. אולי [ליצירה]
- [ליצירה] סגנון קולח, כתיבה יפה ונעימה לקריאה. נראה שאת מנסה לאסוף הרבה נושאים לשיר אחד - ילדות, התבגרות, תום, אהבה, ילדי רחוב (לא הבנתי מי הם), והרבה אמונה. אני משער שהשיר מבולבל בכוונה (זה לכבוד יומולדת 20?) ועדיין - מרגישים בכל הבתים אמונה ותאוות חיים. ברוכה הבאה, מקווה לקרוא עוד (ומזל טוב, אני משער) [ליצירה]
- [ליצירה] ועדיין, זו ישראל של ששת הימים וקליטת מעפילים והתיישבות בצל הקדחת. וזו אותה ישראל שמקללת וזו אותה ישראל שמקטרת. לא מאמין? שלח מבט אחורה, מעבר לכתף, אל דוש וקישון ויעקב חזן וכותבים עלומים ונשכחים שביכו את הדרדרות הדור ובושת פני קשישינו. ואלו אותם ישראל שהקימו את העגל ואת המשכן ואת המקדש ואת פסילי הבעל. אלו אנחנו, וזה 'שלנו', וזה נורא וזה נפלא וכך צריך. לא מאמין? גם אני לא. אבל מי שואל אותי? [ליצירה]
- [ליצירה] עבור על המאמר בסבלנות, רוב השגיאות הן י' מיותר ('לעיתים' במקום 'לעתים'), המילה 'היגיוני' רשומה בפסקה האחרונה, ובפסקה השלישית רשמת 'הדאון האנושי למד להתמש...' נכון שהאופי האנושי גמיש. אולי כי הטבע האנושי גמיש, ואולי בגלל שאנשים מתגברים על טבעם, התוצאה דומה. ההערה שלי היתה לגבי ההגיון - הטבע האנושי לא מציית תמיד לקול ההגיון, ולכן - גם אם הסוציאליזם הגיוני הוא עדיין יכול להיות ('יכול', כתבתי, לא 'בהכרח') מנוגד לטבע האנושי. כדי להראות שהסוציאליזם מתאים לטבע האנושי אתה צריך להראות שאנשים נוטים לסוציאליזם מטבעם (כולל וויתור על זכות לרכוש פרטי), כלומר - מתנהגים כסוציאליסטים גם כשלא כופים זאת עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר חלומי! ריח מלח, טעם דבש, חוף מעבר לאופק והתחלה שלא מתכלה, פשוט תענוג! הערה קטנה - חופים לא 'מכילים' אלא 'נושאים'. (לא הצלחתי לחשוב על מילה שגם תהיה נכונה וגם תישמע כמו 'התחלה', מצטער) תודה רבה. מועדים לשמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - החבר מזהיר את השומע מאוכלות אדם הצדות ביער. שם - תודה, כן ירבו, ובקרוב אצלך :) [ליצירה]
- [ליצירה] עצה טובה? עצה גרועה? אם התאונה בלתי נמנעת, לפחות שיברח אחרי הפגיעה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז קין הרג את הבל כי היה צמחוני? ברור, הצמחונים האלו קניבלים! (אם 'בשר זה רצח' אז גם 'רצח זה בשר'). ואולי... קין הרג את הבל כי היה בעל בית מיושב שלא יכול היה לסבול את קלות רגליו ודעתו של הבל? הלא הבל נולד אחרי קין, אבל היה רועה צאן לפניו, כי דרוש זמן רב יותר כדי ליהפך לעובד אדמה. 'והבל הביא גם הוא' - הבל הביא כמו שקין הביא, אולי בלי לדעת למה, אף לא נכתב שהביא לה', ועדיין - שעה ה' להבל ולמנחתו, ורק אחר נוכח קין שאליו ואל מנחתו לא שעה ה'. הבל הקדים אותו בפרנסתו, במנחתו, ואולי בכל תחרות, בלי להבחין. אין פלא שקין רתח. ואולי... קין הרג את הבל כי היה אח בכור שמילדות היה צריך להשגיח על אחיו הקטן (כמו שהוא אומר במרירות 'השומר אחי אנכי?') וכשזה 'מנצח' אותו הוא מגלה שאחיו כבר לא קטן ממנו ולא תלוי בו והוא מקנא ב'תלמידו' שגבר עליו. ואולי... קין הרג את הבל כי היה נמוך ממנו, שנאמר 'ויקם קין אל הבל אחיו'. ואולי... קין הרג את הבל כי השנה היתה שנת שמיטה (שנאמר 'מקץ ימים', ועל שמיטה נאמר 'מקץ שבע שנים') והוא היה משועמם ומתוסכל אחרי שנה שנאלץ לבזבז בזמן שאחיו שגשג, ולא די ששגשג, הוא אף פיטם את כבשיו השמנות בהפקר יבוליו של קין! ואולי... קין הרג את הבל כי ננזף והוטף על לא עוול בכפו, בזמן שאחיו אף לא שמע את ההטפה. ואולי... קין ציפה שהבל יצטרף אליו לשביתה עד שתתקבל מנחתו, ולכן קרא אליו לשדה, אבל הבל לא הסכים וקין נאלץ להיפטר ממפר השביתה. קל לצייר את אות קין על כל פרצוף. בין אם אלו נאורים ואנשי חזון החפצים להחריב את סוכות הרועים מן הגבעות כדי לקרב את חזון קץ הימים. ובין אם אלו עובדי ה' קו לקו צו לצו שלא מוכנים לקבל את עבודת ה' הפרועה של התמימים. ובין אם אלו קנאים לאמת הגבוהה והמוחלטת כפי שפירשת. ובין אם אלו קנאים סתם, החייבים לעמוד בראש הסולם ועורפים כל ראש המתנשא מעליהם. ורק את הבל אין איש מנסה לזהות. כולם קין והבל אין, מת מזמן, וכל כבשיו שווארמה. שנה טובה, חורף שופע. [ליצירה]
- [ליצירה] סגנון פשטני קצת, לא? כמו שירי פרידה שמזכירות כותבות למנהל הפורש. החרוזים מאולצים, ואין בכלל הקפדה על משקל. עדיף לוותר על החרוזים ולהעשיר את התוכן. : בשני הבתים הראשונים אתה משתמש בהטיה בשביל לחרוז, זה אמנם פיתרון קל, אבל הוא לא עובד. זה גורם לך להאריך שורות ('אזור כח והגן על בתינו') וכך החרוז נהרס. 'ואל תפקירנו\ועדר ללא רועה תותירנו' או 'לאריק שרון האב\אל תותיר את קדימה ללא גב' לא ממש מתחרז, ובקושי נשמע כמו עברית. 'תותירנו בחלום' - למה אתה מכנה את הדאגה 'חלום'? 'מפלגה בלי קריאות' - לפי החרוז זה אמור להיות 'קריאוּת', מה זה 'מפלגה בלי קריאוּת'? (או קריאוֹת?) 'גב' - אריק שרון היה (או עדיין?) ראש מפלגת קדימה, לא גבה. אתה חוזר על הפניה בראש כל בית, ועל המילה 'תותיר', אבל במקום להשתמש בחזרה בשביל להדגיש, זה נשמע כאילו נתקעת בסגנון מסוים ולא ניסית לגוון. כדאי שתיישר לימין ותתקן טעויות כתיב. ('בתינו', 'מן'...) לגבי התוכן - רעיון תמים קצת (כל העם כמשפחה, וראש הממשלה כאב זקן), לא ברור לי אם אתה באמת מיתמם או שזו סאטירה קהה. הצעה (בהמשך להערתו של חיים): ותר על החרוזים ועל הפניה המליצית, ותאר במקום את תחושותיך האישיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד שיר טראומה, שקט ועצור. החזרות מדגישות את המתח. [ליצירה]
תגובות