הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
משל האריה המת
נרניה פוגשת את שמשון פוגש את עיין ערך אהבה פוגש את בני עקיבא פוגשים את כשאהיה גדול
משל יפה, המתח הולך ומתקדם לקראת הנדר. נחמד שלא הצטמצמת לגבולות הנמשל והוספת פרטים כדי לצבוע את האגדה (אולי גם להם אפשר למצוא משמעות חינוכית, אבל מי שינסה יצטרך לעבור קודם את הגופה של האריה וכל הדבורים, ואני מקווה שהם ילמדו אותו לקח - לא לחפש מוסר השכל ולהרוס סיפורים)
הנמשל גם נחמד, אבל אני אשאיר את הדיון המעמיק למגיבים רציניים יותר
[ליצירה]
בהתחלה חשבתי שזה קשור ל'כי לחמנו הם' בפרשת 'שלח', אבל בקריאה שניה (או חמישית) נראה לי שהבנתי - אנשים שסגורים בבית הם כמו זרעי חיטה קשורים בשק, במקום לצמוח בגשם הם מקשיבים לו מרחוק. מהזרעים הישנים עושים בסוף לחם. את האנשים הסגורים לא אוכלים (בד"כ), אבל גם הם נהיים חפץ ביתי, רך ונוח, ומהר מדי הם מתיבשים, מתקשים ומעלים עובש.
[ליצירה]
שלי - בהצהרה קצרה ויומרנית עוררת שאלות רבות ומשונות:
שמאלניות מעדיפות משוררים?
לשמאלניות יש טעם אחיד בגברים\שירים?
מה הם שירים גבריים?
זה לא גברי להיות קומוניסטי?
זה גברי לכתוב שירים?
מתי השמאלניות העדיפו משוררים קומוניסטיים?
מה גרם לשינוי בטעמן?
(אני תוהה אם ההצהרה היתה שוביניסטית או פמיניסטית, אולי גם וגם?)
אני לא בטוח אם אומץ והתמדה נחשבות תכונות גבריות, אבל אם כן - אז ירושלמי מפגין גבריות נחרצת! (אם לא - אז לא, לא נורא)
[ליצירה]
סוסה - אין לה עיניים. כל מה שהיא צריכה זה להושיט יד ולקטוף זוג עיניים, אבל היא (כמובן) לא רואה את הכדורים הצפים סביבה.
זה יכול להיות משל נוקב על חוסר האונים של האדם ('הייתי יכול להירפא מקוצר דעתי אם הייתי מספיק חכם כדי להתעלות ולהחכים, אך קצרה דעתי...' וכן הלאה)
זה גם יכול להראות מצב של אדם המרגיש כמו בובת ראווה - כולם מסתכלים עליו, בוחנים כל פרט, והוא חשוף לפניהם בחוסר אונים, ואפילו לא יכול לראות את הבוחנים אותו.
ואפשר לראות את הציור כמו שהוא - תיאור יפהפה של חלום רע.
[ליצירה]
כדאי לתקן שגיאות כתיב ומשפטים מסורבלים (סאפה -> ספה, 'ךלהביט', 'ויצקה כבר צורה משלה', 'אחרת מסכנית ידמו'...)
ההרהורים מוכרים, אבל הסגנון מעניין והנימה האישית והמודעת יפה. אהבתי את 'הכל סובב סביבי, כי אני זו שכותבת עכשיו את הרהורי ליבה', ו 'וכך אסיים בדרמטיות המתבקשת את עולמי'
[ליצירה]
מאיר צודק
מה שכתבתי באמת נשמע מעליב, ולא לזה התכוונתי.
יש טעויות שאנשים מעדיפים להאשים בגללן את עצמם ולא אחרים (נדיר, אבל קורה). אני לא יודע איך אפשר לעודד אותו, לשכנע אותו שהוא לא אשם כנראה לא יעזור. אני מקווה שהחלק השני - להזכיר לו שהוא לא לבד, כן יעזור.
חבר שלי ניסה לעודד אותי פעם אחרי טראומה מדכאת למדי והתחיל לרדת עלי עד שנכנעתי וצחקתי.(עוזר, אבל מסוכן קצת...)
[ליצירה]
ציניצחון!
פתיחה מרגשת, סיום מבדר, וחריזה מצחיקה כל הדרך. (ואפילו משלון מוסרי אם מתעקשים לנתח)
יש כמה שורות שהארכת בשביל לחרוז, 'אמר וירה ציניות של משורר בינוני' למשל, (אולי 'והתיך את המישור לרפש טובעני'? לא חייבים לכתוב 'אמר')
אהבתי את הסיום, ובכלל
[ליצירה]
המממ...
בשביל לתת רעיונות לסיפורים יש פורום סדנאות כתיבה. כשמפרסמים סיפור עדיף שהוא יהיה יותר מרעיון.
אין לי רעיון לסיום, אבל רעיון קטן בשביל לפתח את הסיפור - במקום שגולדה תשאל לאיזו מפלגה הן הצביעו, הן יסבירו לה איך הם זימנו אותה בטעות - הן יראו לה מטבע עם ציור של גולדה, ואז גולדה תתחיל 'להתנפח' ולהשוויץ שיש מטבע עם תמונה שלה. כדי לייבש אותה הן ינסו להזכיר לה שהיא מתה, ויגידו לה שזמנה עבר והיא צריכה ללכת, אבל היא תתעקש להישאר עד שיקנו לה סיגריות במטבע עם הציור שלה.
(יצא לי טיפשי, לא נורא)
תגובות