הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
מעניין. כתוב כמו הזיה תוקפנית שמתעקשת שהיא האמת. לפי הכותרת נראה שכל הקטע הוא תרוץ של עצלן שלא רוצה להתעורר, אבל הנימה העקשנית של ההזיה מעוררת תהיה...
אולי כדאי להגיה ולסדר (נקודות, רווחים, 'חי' במקום 'חיי'), ואולי לא - שיישאר מטושטש.
פרק ראשון יפה. נדמה לי שלא אמורים להיות עוד פרקים, זה יתאים ל'קטע' של החלום.
[ליצירה]
סערות
החלון גם משקף את הסערות הפנימיות, גם מאפשר להציץ אל הסערות מסביב (starting או staring?) וגם משמש כהגנה (גם אם רעועה) מפני בוגדנות העולם.
הקטע הממוסגר - not ready, not true, not fair מוסיף לבלבול והחששות נימה של התרסה. קצת כמו ילד מתלונן בדרך לבית-ספר, קצת כמו מכתב פרידה של נער בורח.
[ליצירה]
נסיון מעניין לכתוב שתיקה. הסיום קולע, אבל אני מרגיש שחסר תוכן לפניו. אתה מאיים\מבטיח לשתוק, ומציין שיש לך מה לאמר, אבל לפני שמתעוררת תחושת הפסד (מה יש לו לאמר? אולי כדאי לבקש ממנו רמז?...) אתה מפסיק והולך.
חוצמזה - אפשר לוותר על 'אני' בתחילת השורה הראשונה (או להפוך אותו לשורת פתיחה) ואז המשקל מסודר יותר. נראה לי שאפשר לוותר על ב' היחס בשורה השלישית - 'לבי יישאר סגור...'
מועדים לשמחה
[ליצירה]
קשה לקרוא. יותר מדי שינויי פונטים, סימני קריאה, מילות קריאה...
התאמצתי, קראתי, לא ראיתי כאן ההשקעה או כנות. אני לא שומע צלילים בצעקות.
אם אכפת לך מדמות שהמצאת (אם הבנתי נכון), שהרכבת מדימויים חינוכיים, נסי להאמין שהיא אמיתית, חיה, לא כבובת וודו שצריך לדקור בצעקות וסימני קריאה אלא אדם אמיתי שאת מנסה לגעת בליבו.
[ליצירה]
לוגן - את האמת אולי קשה להשיג, אבל קל לזהות שקר ורשע. ומהם כדאי להתרחק.
נראה שהביקורת שלך חורגת מהשיר, ביקורת ציבורית עדיף לכתוב ביצירות עצמאיות ולא בתגובות.
לגבי השיר - השקעת בסימני הקריאה יותר מבמילים עצמן. במילים יש עוצמה שסימני קריאה וחזרות מעמעמים.
ברוב השיר את מקפידה על צורת ציווי, לכן 'תחזרי' במקום 'חזרי' צורם.
למה בסיום את עוברת מיחיד לרבים (מ'רוחי, נפשי' ל'אלינו - הגופים')?
הסיום סותר מעט את השיר - 'עלי רוחי, עלי אל האור, במעלות הקדושה... אבל אל תישארי למעלה - חזרי והביאי ניצוץ קדושה אל הגוף'. נראה לי שאם תדגישי את הסתירה הזו השיר יהיה מעניין יותר.
שנה טובה
תגובות