הנני רבת מלבושים ופנים כזיקית.
עתים מבליחות מתוכי משובות אחותי, מחוות אמי, מחשבות אבי ואני
מזהה אותן בעצמי,
מזהה את עצמי בהן,
אוספת אותן לחיק זהותי
ועליה אני שבה ומתרפקת.
ינואר 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאוד מאוד יפה בעיניי החולפות. ואני מזדהה כל-כך, כתבת את מחשבותיי הבוחנות אפשרויות ללא הרף. ושותקות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, התגובה שלך. אז מה הוא כן משדר? [ליצירה]
- [ליצירה] (: [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו אמרת. תודה, זה מאוד משמח אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] (: אתה מתכוון לזה שגם בשיר השני הזכרתי שדים? וואלה. אכן לא שמתי לב. בכל מקרה, אלה שדים אחרים לגמרי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה כוכב אחד מעז בתגובה על יצירתה (הנפלאה) של רבקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (: [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. דימוים נפלאים! ואני עדיין מתלבטת בקשר למשמעות של החשיפה לשמש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
תגובות