הנימים הנעלמים ביותר שלי גם מהם לא נעלם מגע עיניך
גם הם הלא חשים את הדם המפעפע
בערגה, בערגה
יוני 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש תודה! מקבלת את עצתך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אוקיי, נכנעתי... והמון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא הייתי מוותרת על הבתים השני והשלישי, למרות שהם יפים. שלושת הבתים האחרים (הראשון והשניים האחרונים) פשוט מופלאים ואפשר בהחלט להסתפק בהם, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכן. א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'. [ליצירה]
- [ליצירה] בעייה ידועה- הגברים הילדים האלה. ומה לעשות שאנחנו אוהבות אותם... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומשכר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואם הסבא של רותי לא היה נאצי אלא יהודי או אם הסבא של רינה לא היה רב - אז זה היה בסדר...? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
תגובות