הנימים הנעלמים ביותר שלי גם מהם לא נעלם מגע עיניך
גם הם הלא חשים את הדם המפעפע
בערגה, בערגה
יוני 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמודי! גם אני בעד פתקים. וגם אם הבוסית לא אוהבת, אני בטוחה שיש מי שישמח לקבל פתקים נחמדים שכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אני שאקבע? האדום שלי באותו הרגע היה כמו שתיארתי אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור לקבל את זה כמובן מאליו ואסור להפסיק להתבונן ולתהות, כמו בקטע הזה. ואני רוצה להאמין שאם נמשיך להטיל ספק, יהיה ביכולתנו לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק ראיתי כתבה על "כל הדרכים להיפטר מדיכאון החורף". אפשר לשמור אותה לימים גשומים... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3038000,00.html [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר, אבל אני לא מרגישה ראויה למה שכתבת... וכמו שנשמת כתבה- יש כאן הרבה יוצרות טובות. אני ממש מתרגשת מהתגובה שלך, איזו מחמאה! ובקשר לכינוי- למה צורם? ולא- לא התיימרתי לשנייה להציג את עצמי כיונה וולך החדשה, רק השאלתי ממנה ביטוי יפהפה בעיניי. ואשריך שאתה מאיר ויזלטיר החדש... ולסיום- שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לחתול. [ליצירה]
- [ליצירה] (: [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמנם לא מה שרציתי לכתוב, אבל אהבתי את הרעיון, את "ואני אינני מאמינה" בפני עצמו ואת הסיום של "ואני אינני". [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
תגובות