הנימים הנעלמים ביותר שלי גם מהם לא נעלם מגע עיניך
גם הם הלא חשים את הדם המפעפע
בערגה, בערגה
יוני 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי- זה עצוב. טוב שאיכפת לך ושאתה מודע לזה, מעניין אם אתה גם מיישם בפועל... קל לגלוש בחיים משותפים לשיגרה סתמית, האתגר הוא באמת להמשיך להגשים את הפנטזיות ביחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני. [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (: [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא, תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי להגיד לך ש"לב עטלפי" זה אחלה צירוף. נשיקות. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמנם לא מה שרציתי לכתוב, אבל אהבתי את הרעיון, את "ואני אינני מאמינה" בפני עצמו ואת הסיום של "ואני אינני". [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, התגובה שלך. אז מה הוא כן משדר? [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
תגובות