צורה ואני

בטרם אשקע בתוך שנתי,

בעודו הליל על חצות יבשר:

אחשוב על צורה מה לי תעניק,

ומה לכתיבה לי חסר?

האחד כותב להגדיל אותיות,

את גוונם אם אפשר גם לשנות.

השני טוען כי גדולות עבורו,

הן לגלול חייב המסכן את גופו.

השלישי אומר החריזה הורגת,

את אוצר המילים היא משדרגת.

אחרים טוענים:

מעטים שיודעים כתיבה כשלך,

אין רבים באתר עם שליטה כמו לך.

ואני כותב איך שבא מהלב,

בין אם מצחיק או מעט כואב.

כי שירה היא אני, מחשבתי, נשמתי:

כלל לא חשוב מה תאמרו לי.

ישנם שישוו שיר זה אל אחר!

ואני לעולם סגנון לא בוחר,

משתי השורות הראשונות שאכתוב,

מחליט איך ואם זה יהיה טוב.

האמצע ידוע הסוף מפתה,

השירה תישאר ואני אתאדה.

אזי לא נציק זה לזה בכלל,

האין זה עדיף להנות כי חבל?

מחייך אל עצמי, עוצם את עיני:

עוד יום ברח וחלף מחיי!!!

אזי למה רבות מכם שחטפתי?

סתם בהומור!

                                                        18.1.06