אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב, אוהב…

כך זה יכול להימשך עד אין סוף הימים והזמנים.

על אנשים להיות כנים,

להגיד מה הם מרגישים,

מה עובר להם עמוק בפנים,

גם כשלא כל יום נפגשים או מדברים.

רגשות מחשבות ובלי די הרהורים,

הרבה פעמים קשה להבהיר מה בדיוק קורה בפנים.

קשה לפזר את מסך הערפל,

לתת לאור להפציע ולחלחל.

לומר את הכל ישר לפנים,

בלי הרבה היסוסים ולבטים.

אפשר גם לא להגיד ולהמשיך ולשמור את הכל בלב.

לא לדעת אם הרגש מזויף או אמת.

אפשר לחזור למעגל, לאולי.

להמשיך להסתובב בו,

להתבחבש, עד בלי די.

אולי...