[ליצירה]
אמיתי כל כך.
אני מנסה לחדור לעומק העניין אך יודעת שלא העמוק כאן הוא העניין,
אלא, צריך לקבל דברים כהוויתם ככה בלי לפרש ולחפור לעומק שלא תמיד קיים ואם הוא קיים לא אנו קוראים מהצד (בין אם מכירים את היוצר ובין אם לאו) צריכים לבוא ולהציף אותם לפני השטח.
שירים, הרהורים ואפילו סיפורים קצרים הם דרך לשחרר ולו במקצת לחץ שמצתבר בחלל הגוף והנשמה. תנו ליצירה לצאת החוצה לפרוח ועשות את שלה.
התחברתם? זה לא אומת שחייבים לאהוב את היצירה צריך לתת לה לחדור פנימה אם צריך א להמשיך הלאה. ביקורות ונתוח פסיכולוגי מעל גלי הרשת לא מועילים. דיון ענייני על חרוזה משקלים דימויים וכו יש להם מקום אך דיון נוקב ומעמיק על רמזים פסיכולוגים נסתרים בקטע? לא אהבתי את ההתפלספות הזו לפני בחינות הבגרות וגם לא עכשיו.
אביתר,
הקטע מקסים נוגע ללב ואני כ"כ מבינה את ההרגשה הזו את הצורך לפעמים לחפש את נקודת השבר והריסוק ברגעי שמחה.
בריאות אושר וכל טוב.
ת.
[ליצירה]
שינויי מזג האויר
הביאו אותי לחשוב..., ככה שר פעם שלמה ארצי,
אותו פיגוע בצומת הגוש העלה בי זכרונות מרים מחודשים ספורים לפניו.
מי יתן ולא ישפך עןד דם.
כי כח כבר אין...
רק טוב.
[ליצירה]
נכון
אבל כאן לא דיברתי על עודף ישירות ותעוזה אלא על המינימלי,
לפתוח את הלב אפילו קצת בציפיה שהצד השני יקלוט קצת מהרגש המאיים להתפוצץ.
הרי אם נעמוד דומם מהצד, יש מצב שניראה אותו בונה בית עם אדם אחר...
תגובות