מַאֲכַל בְּהֵמָה

מִנְחָת סוֹטָה

עֲנִיָּה עַד מְאוֹד

לֹא תְּשַׁמַּח לֵבָב אֶנוֹשׁ

דֻבְשָׁהּ בְּחָלָב לֹא יִזוֹב

לֹא עָל לָחְמָה יִחְיֶה הָאָדָם

וּבְשַׁמְנָהּ לֹא יִמַּשָׁח

לֹא יֹאחֱזוּ בְּסַנְסִנֶּיהָ

ולֹא יְדוּמּוּ בִפְלָחֶיהָ

וּפִרְיֶך שְׂעוֹרָה

מְבוּיָש וּמִצְטַנֶעַ

לֹא יַרְאֶה פָּנָיו בְּרַבִּים

יַעֲטוֹף מוֹץ

וְיִשָּׂא כַּפָּיו מָעֲלָה

בִּתְּפִלָּה.

וְאַף אֲתָה,

נֵצֶר שְׂעוֹרִים עָקוּר

תִּתְעַטָּף בִּתְּפִלָּתֶךָ

וּבְעָנְיֵךָ תִּידּוֹם

שְׁנִקְטַּפְתָּ טֶרֶם יָמֶיךָ

וַתְּמוּלָל מִקְלּיפָּתֶךָ

תִּזַרֶה בָרוּחַ

וּמוֹצְךָ-תְּפִלָּתֶךָ

יִשָּׂאוּךָ הַרְחֵק

עַד תִּינָטָע שׁוּב בִּגְבוּלֶךָ

" שִבּוֹלֵת שְׂעוֹרִים אוֹמֶרֶת: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ." (פרק שירה)