מילתה האחרונה
ייצגה את כאבה.
וכשהלכה לחפש מזור
נתקלה בארשת פנים עלומה.
"מי אתה כובש אכזר"?
ולא עונה.
"לאן תלך עכשיו"?
ולא מיצמץ
כי לא ראתה, הילדה
מי הוא זה
מאחורי המסיכה.
[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
תגובות