מילתה האחרונה
ייצגה את כאבה.
וכשהלכה לחפש מזור
נתקלה בארשת פנים עלומה.
"מי אתה כובש אכזר"?
ולא עונה.
"לאן תלך עכשיו"?
ולא מיצמץ
כי לא ראתה, הילדה
מי הוא זה
מאחורי המסיכה.
[ליצירה]
אני חולק עלייך לחלוטין! אנשים אחרים באתר הזה יכולים ללמוד מטעויות ומעריכה של אחרים. חוצמיזה, מה, את מתקמצנת על החומר הכחול? ממש ממש לא לעיניין, ואת יודעת שאין לי שום דבר נגדך. לא מקובל!!!!
דרישה: אני דורש את התיקונים שלי לשיר. ואם מחקת אותם, אז באמת הפאשיזם פה חוגג.
[ליצירה]
מסר עקר.
אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון?
אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה).
מבין?
לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי).
[ליצירה]
והאיש הקפוא
כיצד הוא מפשיר?
לוקח קרח
ועוד קרח
ומכסה גופו בשכבה עבה
ונאנח לאיטו על מי קרחונים.
כך הוא מפשיר לאט לאט
ליבו נמס לטיפות קרח קטנות
דמעותיו
נמסות לגבישי קרח קטנים.
כך עושה איש המזגנים
בצהריים קרים.
תגובות