מילתה האחרונה
ייצגה את כאבה.
וכשהלכה לחפש מזור
נתקלה בארשת פנים עלומה.
"מי אתה כובש אכזר"?
ולא עונה.
"לאן תלך עכשיו"?
ולא מיצמץ
כי לא ראתה, הילדה
מי הוא זה
מאחורי המסיכה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עדיף צילום. [ליצירה]
- [ליצירה] היוצר כותב מה שהוא מרגיש כך, ששירה, ובמיוחד שירה היא הדבר הכי סובייקטיבי שיש אלא אם כן את כותבת על מדד המניות בבורסה. הדברים היחידים שצריכים להיות מדוייקים בשירה הם ניקוד וציון עובדות אובייקיטיביות (למשל, ציטוטים וכו') [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה. כל כך כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית. התפוז ישן. זקן. מה זה אומר, את יודעת? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה כאב.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אשמח לתגובות:) [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, חביבי. סחתיין על השיר הראשון. שיהיו עוד הרבה ורק טוב! מברוק. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
תגובות