השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
בת קול יקרה,
אחד הדברים היפים בשירה הוא: שהיוצר כותב את הדברים מתוך הדימויים שלו, והקוראים יכולים להתבונן על היצירה, כל אחד לפי מגוון האסוציאציות שלו, ולראות ביצירה דברים שהיוצר עצמו לא התכוון אליהם ולא חשב עליהם. התגובה שלי, הגם שהיא נשמעת כביקורת, איננה ביקורת על עצם היצירה. את כתבת מה שאת מרגישה. אני הצגתי זווית ראיה שונה על הנושא הזה, ועצם העובדה שהשיר הזה הביא אותי להתבונן על הדברים, בדרכי שלי נובע מהשראתך, ובכך היצירה השיגה את שלה, ועל כך תבורכי. סגנון הכתיבה שלך הוא זורם ורהוט ומאד מוצא חן בעיניי. על שירך *** אגיב בהמשך.
איש התווים4/6/2008 09:28:40 לכל אחד סוג כתיבה משלו
אצלי הכתיבה דווקא מגיעה מכיוון אחר... היד כותבת בתיאום עם הנפש, והעניין הוא שהנפש מתחברת למין מימד אלוקי-אינסופי והאפשרות של היד להוריד מן האינסוף אל הדף היא בעיני השירה. ומכיוון שהשירה באה מאינסוף גם כן משמעויות המילים כוללות בתוכן אינסוף משלהן... (הרעיון הזה הובהר לי בסדנת כתיבה של הרב שלמה שוק, ומסביר גם את דברי יורם)
בעיני השיר שלך יפה, ומבטא צורת כתיבה מסוימת. אני מכיר כמה וכמה אנשים שכתיבתם פשוט נשפכת מהיד לדף בלי שיתוף של מחשבות כלל כמו שכתבת(ובכתיבתם גם יש נגיעה גדולה מאוד באינסוף), ויש גם סוג כתיבה שונה - בשיתוף של מחשבות והתבוננות... זוהי הכתיבה שלי..
תודה לך.
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
בת קול יקרה,
אחד הדברים היפים בשירה הוא: שהיוצר כותב את הדברים מתוך הדימויים שלו, והקוראים יכולים להתבונן על היצירה, כל אחד לפי מגוון האסוציאציות שלו, ולראות ביצירה דברים שהיוצר עצמו לא התכוון אליהם ולא חשב עליהם. התגובה שלי, הגם שהיא נשמעת כביקורת, איננה ביקורת על עצם היצירה. את כתבת מה שאת מרגישה. אני הצגתי זווית ראיה שונה על הנושא הזה, ועצם העובדה שהשיר הזה הביא אותי להתבונן על הדברים, בדרכי שלי נובע מהשראתך, ובכך היצירה השיגה את שלה, ועל כך תבורכי. סגנון הכתיבה שלך הוא זורם ורהוט ומאד מוצא חן בעיניי. על שירך *** אגיב בהמשך.
[ליצירה]
לכל אחד סוג כתיבה משלו
אצלי הכתיבה דווקא מגיעה מכיוון אחר... היד כותבת בתיאום עם הנפש, והעניין הוא שהנפש מתחברת למין מימד אלוקי-אינסופי והאפשרות של היד להוריד מן האינסוף אל הדף היא בעיני השירה. ומכיוון שהשירה באה מאינסוף גם כן משמעויות המילים כוללות בתוכן אינסוף משלהן... (הרעיון הזה הובהר לי בסדנת כתיבה של הרב שלמה שוק, ומסביר גם את דברי יורם)
בעיני השיר שלך יפה, ומבטא צורת כתיבה מסוימת. אני מכיר כמה וכמה אנשים שכתיבתם פשוט נשפכת מהיד לדף בלי שיתוף של מחשבות כלל כמו שכתבת(ובכתיבתם גם יש נגיעה גדולה מאוד באינסוף), ויש גם סוג כתיבה שונה - בשיתוף של מחשבות והתבוננות... זוהי הכתיבה שלי..
תודה לך.
[ליצירה]
שיר יפה מאוד...
ההאנשה המעניינת, והדממה שבסוף עושות את השיר לייחודי ומקסים.
רק שאלה קטנה- הדימוי של שיר כתוב כאש שחורה על גבי אש לבנה לקוח מתוך שיר של משורר/ת מפורסם/ת?, לא?
לפחות זה מה שזכור לי....
[ליצירה]
אורן - תודה על השיתוף וגילוי הלב... אני גם מרגישה את זה הרבה פעמים שאנשים פשוט לא מבינים..מוציאים מהיצירה את כל הטעם.. גם אני כתבתי על זה פעם- קוראים לשיר: בֵּיתִי.. זה חוויה דומה אך שונה (כי בכל זאת... היא שלי..). יום טוב
תגובות