[ליצירה]
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
הי לכולם!
א. (אין לי כוונות להתחתן בקרוב) אבל אני מודיע מראש שאם אותה אחת לא תתלהב מאירוסים- חבל"ז...
ב. האירוס הוא "אירוס שחום" שפורח בימים אלה ממש בנחל תקוע, ביער דודאים ובעוד כמה מקומות- רוצו לראות!!!
ג. האובייקט נראה קצת מודבק לא בגלל הענפים הייבשים אלה בגלל הפלאש...
ד. לגבי אותם הענפים-צר לי אבל אני לא נוהג לשנות את פני הטבע בשביל התמונה שלי (בתור עקרון) אם זה מפריע למישהו תמיד יש פוטושופ
תודה לכל המעודדים, יוחאי
[ליצירה]
כן, בהחלט מזכיר את "הצצה"
-אבל שונה!
אלדר:
א. גם בתמונה הזאת הייתי מנסה לפתוח צמצם עד הסוף ולהתקרב כמה שיותר
ב. נראה לי שיש יותר מידי מסגרת לתמונה (יותר מידי ירוק) גם כאן הפתרון הוא פשוט להתקרב (או עם זום)
חוץ מזה- תמונה יפה ומעניינת!
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
תמונה יפה ומעניינת, יפה שהתכופפת וצילמת מגובה האדמה- רואים את זה, אולי היה כדי קצת לפתוח את הצמצם כדי שהרקע יהיה קצת מטושטש.
באיזה מצלמה את מצלמת?
[ליצירה]
א. "הלך רוח"- אם הייתי יודע לעבוד עם תוכנות עריכה אפשר היה לומר אולי שאני ערכתי את זה... (מה גם שאני מתנגד לָדָבָר עקרונית...)
ב. אם כבר דיברתם על הנושא אז אכן התמונה צולמה בכפר-דרום באווירה ובתחושות של אותם הימים של לפני-גירוש (וסליחה שאני עוד פעם מערב את הנושא)
חג סוכות שמח לכולם!!
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
תגובות