בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן-
אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר:
אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת.
ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף.
במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה.
[ליצירה]
וואו!
בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן-
אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר:
אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת.
ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף.
במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה.
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
א. ברכה הבאה ל"צורה" איזה כיף שיהיו כאן עוד צלמים!
ב. תמונה מעניינת אולי הייתי סוגר צמצם עוד קצת כדי שגם הקיר יהיה חד, קצת חבל שהחלק העליון של המעוין חתוך...
מותר לשאול איפה זה?
[ליצירה]
תמונה יפה
אולי הייתי מנסה קצת להתכופף ולצלם את הכיסא עם קצת יותר מרחבים של הים אבל זה הסתכלות שלי וכמה כיף שלכל צלם יש את ההסתכלות והראיה שלו.
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
תגובות