בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן-
אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר:
אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת.
ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף.
במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה.
[ליצירה]
וואו!
בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן-
אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר:
אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת.
ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף.
במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה.
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
בחיי שלא הבנתי מה הקטע.... (ואולי בגלל שאני לא יודע על איזה שיר של ברי אתה מתכוון) אבל בכל מקרה גם אם אתה רוצה לתאר מציאות מסויימת של מישהו מסכן ואומלל יש דרכים יותר אנושיות ויפות לעשות את זה.
ואגב אם ממש חסר לך הקטע של זוועה וסיוטים אתה יכול ללכת לראות סרטים בסגנון- יש כאלה בשפע!
[ליצירה]
הי לכולם!
א. (אין לי כוונות להתחתן בקרוב) אבל אני מודיע מראש שאם אותה אחת לא תתלהב מאירוסים- חבל"ז...
ב. האירוס הוא "אירוס שחום" שפורח בימים אלה ממש בנחל תקוע, ביער דודאים ובעוד כמה מקומות- רוצו לראות!!!
ג. האובייקט נראה קצת מודבק לא בגלל הענפים הייבשים אלה בגלל הפלאש...
ד. לגבי אותם הענפים-צר לי אבל אני לא נוהג לשנות את פני הטבע בשביל התמונה שלי (בתור עקרון) אם זה מפריע למישהו תמיד יש פוטושופ
תודה לכל המעודדים, יוחאי
[ליצירה]
כן, בהחלט מזכיר את "הצצה"
-אבל שונה!
אלדר:
א. גם בתמונה הזאת הייתי מנסה לפתוח צמצם עד הסוף ולהתקרב כמה שיותר
ב. נראה לי שיש יותר מידי מסגרת לתמונה (יותר מידי ירוק) גם כאן הפתרון הוא פשוט להתקרב (או עם זום)
חוץ מזה- תמונה יפה ומעניינת!
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
[ליצירה]
אריה, אסתכן ואומר שנראה לי שזו התמונה הכי יפה שפרסמת...,
-משחק יפה של אור וצל והשחור לבן רק מדגיש עוד יותר,
-קצת חבל שהתמונה ממורכזת מידי (האובייקט, האיש מידי במרכז!)
ואגב אותי התמונה החזירה קצת לימי החגים- מעניין למה...
יישר-כח!
תגובות