עיר האמונה
יוחאי כהן
-
צילום- זה אומר הכל!(לכן גם אני לא אוהב לתת כותרת לתמונה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אולי אופטימי? קושרים חבל על צינור כיבוי כי בשריפה אם ח"ח יטפל הכל יכול... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודע אם התכוונת לזה, אבל האטבים מצטיירים לי כמו תנינים שצועקים ומנסים לצאת מאיזה מציאות כואבת. מעניין למה.. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומחזק. עצוב - שעדיין יש אנשים שנאלצים לחיות כך, ומחזק - גודל האמונה שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן- אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר: אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת. ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף. במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. "הלך רוח"- אם הייתי יודע לעבוד עם תוכנות עריכה אפשר היה לומר אולי שאני ערכתי את זה... (מה גם שאני מתנגד לָדָבָר עקרונית...) ב. אם כבר דיברתם על הנושא אז אכן התמונה צולמה בכפר-דרום באווירה ובתחושות של אותם הימים של לפני-גירוש (וסליחה שאני עוד פעם מערב את הנושא) חג סוכות שמח לכולם!! [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] מלך הפילים כמו בבדיחה: פיל אחד נכנס לבר וצועק "אני המלך בבר!!!" יפה וחמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אריה, אסתכן ואומר שנראה לי שזו התמונה הכי יפה שפרסמת..., -משחק יפה של אור וצל והשחור לבן רק מדגיש עוד יותר, -קצת חבל שהתמונה ממורכזת מידי (האובייקט, האיש מידי במרכז!) ואגב אותי התמונה החזירה קצת לימי החגים- מעניין למה... יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט מזכיר את "הצצה" -אבל שונה! אלדר: א. גם בתמונה הזאת הייתי מנסה לפתוח צמצם עד הסוף ולהתקרב כמה שיותר ב. נראה לי שיש יותר מידי מסגרת לתמונה (יותר מידי ירוק) גם כאן הפתרון הוא פשוט להתקרב (או עם זום) חוץ מזה- תמונה יפה ומעניינת! [ליצירה]
- [ליצירה] (למה אתם טוחנים את אותם הדיונים עוד פעם ועוד פעם?!?!?, כן אנחנו יודעים ש"קצת" נגד עריכה וכו וכו...) לענ"ד קומפוזיציה מעולה ומעניינת!, אותי דווקא עניין באיזה עדשה צילמת (מן הסתם עדשה ארוכה אבל השאלה כמה..) לגבי הצבע של התמונה- קודם כל אי אפשר אף פעם לשנות את המציאות ב. אם את מצלמת בדיגיטלי אז יש את מה שנקרא WB -"איזון לובן" (איזון של הלבן בתמונה) זה נושא קצת מסובך ולומדים אותו בעיקר מנסיון אבל אם תאמרי לי איזה מצלמה יש לך אז אולי אני יוכל לנסות להסביר, חנוכה שמח ומאיר לכולם! (ואולי יהיה תמונות מאילת......., יש למה לצפות) [ליצירה]
- [ליצירה] אלדר (בנסיון קטן לשפר את הרמה באתר מעבר ל-"מדהים וכ"ו- וסליחה מראש...) לטעמי התמונה הזאת די פשוטה ושיטחית והדבר היחידי שנותן לה את המשמעות שלה זה הכותרת. מה שכן- זה יפה מאד שיש לך רעיון ואתה מצליח להוציא אותו לפועל בעזרת השילוב של תמונה-כותרת (מה שלא פשוט בכלל בהרבה מקרים), בתקווה להבנה ושנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה. לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו. בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים... [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לכל המתלהבים! ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף, גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן... ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז, התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...), והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול... [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מעניינת, אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך. מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה). בברכת ביקורת בונה, יוחאי [ליצירה]
תגובות