קור הרקיע
מחליק על העור
מרפד מבחוץ
כמו פסל טהור
ורוחו מתערבבת
עם רוח ההר,
האויר מתמצק, מקבל
צורת דמות
ופתאום שם גבוה
כבר לא מפחיד למות
ילדת מדבר
-
מטיילת הרבה וכותבת קצת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אווווף... ממש נהניתי לקרוא, יצירה ע-נ-ק-י-ת! וזה למרות שאני ממששששש לא אוהבת נונסנס. רק ש.. לא ממש עליתי על קצה הפואנטה.. אשמח להסברים ממביני דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נגמר טוב. המשך רק היה גורע [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מצפה בהמשך השיר לדעת למה קראת שוב בשמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין!! מצאתי עצמי קוראת לעצמי בנימה שקוראים סיפור לילד.. [ליצירה]
- [ליצירה] מהההה?... לא הבנתי מילה וחצי מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] בבקשה.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי רוצה לראות את זה יותר בגדול. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבינה את הפואנטה. השיר קטוע בתחושה שלי, תוך כדי קריאה, בין שתי השורות הראשונות למה שאחריהן. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא בסרטים הישנים יש הרבה צבע, הוא רק לא נגלה לעין הצופה.. עצוב שכך את רואה את חייך. (או שזה רק למען השירה?) [ליצירה]
תגובות