ובינות אבנים
גרגרים רמוסים
משמיעים קולם
עת דרוך
ובעלות השחר
עד עת דימדום
ניצבים עד תחלוף רוח
ותישאם עימה לאופק אפור
בלתי נראה
וישתטחו בענוה
עת פגוש אדמה חדשה
ילדת מדבר
-
מטיילת הרבה וכותבת קצת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצויין!! מצאתי עצמי קוראת לעצמי בנימה שקוראים סיפור לילד.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נגמר טוב. המשך רק היה גורע [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף... ממש נהניתי לקרוא, יצירה ע-נ-ק-י-ת! וזה למרות שאני ממששששש לא אוהבת נונסנס. רק ש.. לא ממש עליתי על קצה הפואנטה.. אשמח להסברים ממביני דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] בבקשה.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבינה את הפואנטה. השיר קטוע בתחושה שלי, תוך כדי קריאה, בין שתי השורות הראשונות למה שאחריהן. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא בסרטים הישנים יש הרבה צבע, הוא רק לא נגלה לעין הצופה.. עצוב שכך את רואה את חייך. (או שזה רק למען השירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מצפה בהמשך השיר לדעת למה קראת שוב בשמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מהההה?... לא הבנתי מילה וחצי מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי רוצה לראות את זה יותר בגדול. [ליצירה]
תגובות