יום אחד העולם נגמר. דבר שהפתיע אנשים רבים, אולי מפני שמקרה זה קרה ממש לא בתאריך שיועד לו. בכל מקרה, אחרי שהעולם נגמר, המון שאריות נותרו והתפזרו בחלל, עפו לכל עבר בסילוים מאיימים. ומי שיצא החוצה בבוקר לטייל עם הכלב יכל לראות את כל השאריות האלה מרחפות באוויר.
מישהו אחד ספציפי, שלא שם לב לכך שהעןלם התפוגג כי התעורר מאוחר מהרגיל, התבונן החוה מחלון חדר השינה שלו ותוך כדי שפשוף עיניו התעלם נחרצות מהמצב הלא קיים.
זה היה רק כשיצא לאסוף את העיתון ממפתן דלתו ונפגע בראשו מאחד הסילונים התוהים, הבין שמשהו אינו כשורה. הוא ניסה נואשות לחייג לאחד ממכריו, אך כשניסיונותיו אלה עלו בתוהו הוא פינה את מוחו לעסוק בדברים דחופים יותר- הטלויזיה לא הראתה דבר מלבד שלג דאשתקד.
בכלליות הייתה אווירה של בדידות ושיממון. אמנם האלמוני הספציפי שלנו היה שלם לגמרי עם השקט שריחף מעל הכלום שנשאר. כי לשם שינוי קרה לו משהו מעניין. ולא, הוא לא התכוון לת לעובדה הבלתי מרנינה שהוא האחרון והבודד להעיב על מצב רוחו המרומם.
אך בסוף אותו היום, כשהתיישב לבסוף על כסאו הרך עם כוס ויסקי איכותי, מתרפק על זיכרונות היום שעבר, מרגיש כמו שליו כמו מלך, הוא תהה, הכיצד הוא נשאר?
תגובות