אל השלום, חרף – כל,
נצעוד – נצעודה!
לשמש,
ניתן שתזרח!
השלום,
עוד יבוא!
יעמוד בשערינו!
חרף – כל,
לקראתו - נצעד!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לגבי קדימה אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם. ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי "גירוש היהודים" תראה, יש הבדל, בין גירוש האוכלוסיה הערבית של הארץ ב-48, שחייתה בארץ מאות רבות של שנים ברציפות, ושהיה לה קשר שורשי אל האדמה הזאת, ובין פינוי התנחלויות, אשר הוקמו בדרך של כיבוש והפקעת אדמות בידי השלטון הישראלי. [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי יתעכנו יתעכנו = יתפתלו כנחש [ליצירה]
- [ליצירה] החולשה, היא של המגיב שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות. עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לשכונת מנשייה בגבול בין תל-אביב ליפו. [ליצירה]
- [ליצירה] קראת נכון - צוחרה צוחרה - זו המילה, והכוונה לצוחרת. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קומונת שבכהון היא לא הופכת לשום אתר סקס. פשוט, נכנסים כל מיני אנשים, וכותבים אשר עולה על דעתם. ואני כזה אדם, שאינו מסוגל למחוק הודעה, רק מפני שאיני מסכים איתה. אני הולך עם ההמונים, ואם זה מה שמעניין את ההמונים, אז שיכתבו. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן! העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה. לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא. לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו. דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק. בינתיים, זהו! [ליצירה]
תגובות