[ליצירה]
לגבי המרד הערבי הגדול
תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי.
נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48.
[ליצירה]
לגבי "גירוש היהודים"
תראה, יש הבדל, בין גירוש האוכלוסיה הערבית של הארץ ב-48, שחייתה בארץ מאות רבות של שנים ברציפות, ושהיה לה קשר שורשי אל האדמה הזאת, ובין פינוי התנחלויות, אשר הוקמו בדרך של כיבוש והפקעת אדמות בידי השלטון הישראלי.
[ליצירה]
הנה, על הוא דיבר!
דוד המלך, דיבר על חלקים נכבדים מהעלייה של שנות ה - 90, שבהם בכוונתי להילחם עד חורמה. אלה כלבים ומוצצי דם, שבאו הנה, כנחיל של מזיקים ונחשי - אֶרֶס, מתוך מטרה, למצוץ מיצים, מאחדים כמוני, שהצליחו להתקדם ושימים כלילות פעילים, במישור הציבורי.
בעלייה של שנות ה - 90, אני מתכוון להילחם בכל הכלים שיעמדו לרשותי. הם האויב, שאני כמו דוד המלך, לפני שלושת אלפים שנה: ארדוף אותו עד שהשיגו.
בברכת המהפכה האנטי - עולים!
[ליצירה]
לאסף
לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים.
[ליצירה]
רק להזכירך
כי לא דיברתי על משה רבינו (כמה שידוע לי, משה רבינו לא היה אלהים בעצמו); דברתי על אלהים בעצמו ובכבודו. ודת ישראל, בדיוק כמו כל דת (לפחות, במתכונתה המסורתית), הנה הונאה. ויהדות, יותר מכל דת אחרת, הצטיינה בבדלנות. עכשיו, למה קשרתי בין בדלנות לשנאת זרים? כיוון שיהדות, להבדיל מדתות אחרות, איננה דת עולמית, אלא לאומית במובן המצומצם ביותר של המילה. לכן, דווקא ביהדות, יש לא מעט מהגזענות, וללא כל קשר לתנועת ההשכלה.
אתה יכול, גם לטעון, כי נאציזם בגרמניה, גם היה תוצאה של תנועת ההשכלה.
[ליצירה]
תגובות