תכלת ממלאה את העולם שלי,
תודה.
תכלת מסביבי, ושיר ופריחה, נגינה כולי.
תודה.
הכל היה נראה כבוי בלי שמחה.
ניסיונות קשים, ודמעות, ובריחה.
כעסתי, שנאתי, לא היה לי מקום.
החוץ היה קר ובפנים הלב- תקווה וחלום.
ביקשתי ממך היושב במרומים,
יותר הבנה, אהבה, חיוכים.
שאמצא לי מקום,
שאהפוך לחלק, מאותו החלום.
העולם שוב החל מחייך אלי,
מגלה את הטוב שלא אומר דיי.
לחכות, להתפלל היה כדאי.
תכלת מחייכת ממך שוב
העולם שסביבי- מקום כה אהוב.
כל דמעה הפכה לנטיף של זהב,
וציפייה שהתגשמה, אני חלק עכשיו.
תודה.
תגובות