שפה/סוזן ווגה

 

אילו שפה היתה נוזל

היא היתה זורמת מהר

ובמקום זאת הנה אנו

בשתיקה בעלת כושר ביטוי

יותר מאשר כל מלה יכלה להיות

 

מילים הן מדי מוצקות

הן לא נעות מהר מספיק

על מנת לתפוס את הטשטוש שבמוח

שמתעופף ונעלם

נעלם

נעלם

נעלם

 

הייתי רוצה לפגוש בך

במקום חסר זמן

חסר מיקום

איפשהו מחוץ להקשר

ומעבר לכל השלכות

 

בוא ונחזור למבנה

שברחוב ליטל ווסט טוולפת´

זה איננו רחוק

והנהר שם

והשמש והמרחבים

כולם שקטים

ונשב בשתיקה

שזורמת

ונעלמת

 

לא אשתמש שוב במילים

הן אינן מכוונות לכוונותי

ואינן אומרות את שרציתי להגיד

הן רק הקרום הקשה של המשמעות

עם ממלכה שלמה תחתיהן

לעולם אינן נוגעות

לעולם אינן מעוררות

ואפילו אינן עוברות מבעד

 

אילו שפה היתה נוזל

היא היתה זורמת מהר

ובמקום זאת הנה אנו

בשתיקה בעלת כושר ביטוי

יותר מאשר כל מלה יכלה להיות

 

והיא נעלמת

נעלמת

נעלמת

והיא נעלמת

 

 

Language by SuzanneVega

 

If language were liquid

It would be rushing in

Instead here we are

In a silence more eloquent

Then any word could ever be

 

Words are too solid

They don’t move fast enough

To catch the blur in the brain

That flies by and is gone

Gone

Gone

Gone

 

I’d like to meet you

In a timeless

Placeless place

Somewhere out of context

And beyond all consequences

 

Let’s go back to the building

On Little West Twelfth

It is not far away

And the river is there

And the sun and the spaces

Are all laying low

And we sit in the silence That comes rushing in and is

Gone

 

I won’t use words again

They don’t mean what I meant

They don’t say what I said

They’re just the crust of the meaning

With realms underneath

Never touch

Never stirred

Never even moved through

 

If language were liquid

It would be rushing in

Instead here we are

In a silence more eloquent

Then any word could ever be

 

And it’s gone

Gone

Gone

And it’s gone