סימני הדרך הובילו אותך בדרך הארוכה ללבי
חבל שהחצים שלהם
פצעו אותו...
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דווקא את ה"אינגבול" אהבתי... ואני חושבת שהוא-הוא עניין השיר. אבל מה אני, רומנטיקנית-קיטשית-בנאלית וצפויה מבינה בשירה מודרנית... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כשאני מנסה- אני לא מצליחה לתאר נוסטלגיה. הכל מבולבל ומגומגם. כאן זה היה... מחובר כזה. קו לקו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי. ויודע מה הכי אהבתי? תיאורי האמוציות והמחשבות. אם הצלחת להעביר את זה כך שדקירה עמומה כזאת תהיה לי בלב כמי שחשה שהיא ממש יודעת במה מדובר- זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזנוש... יפה לך ככה לזכור בע"פ "ליקוטי סוערה" (נקרעת מצחוק!) יש אנשים מסכנים שאין להם דרך אחרת לקבל תשומת לב. הפרובוקציה בגרוש הזאת מזמן לא מטרידה אותי. כאדם עם מודעות סוציאלית (יו! קשור איכשהו לסוציאליזם וכאלה...) אני מבינה שיש גם אומללים בחברה: בין אם פיזית בין אם מנטאלית. קורה. ירושלמי, אם תמשיך ככה אולי תגיע ליותר מעיתון הפרסומות הזול "שבע" (מיסגרת את זה?) [ליצירה]
- [ליצירה] :) נו, בת מלך, ככה צריך, לא? המורה אמרה... :)) חופש נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו. לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה. אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם. לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים. עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה. בהצלחה פה :) [ליצירה]
- [ליצירה] :)) מ ק ס י ם. כיף לה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה צחקתי כל כך! אחתוווווווש! בואי פה! (אני פשוט יודעת מה היא אוהבת לקרוא...) זה מצויין, ילדונת. צחקתי כדבעי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... כואבת לי הבטן צחקתי כל כך =) סוערה [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה... מאוד מאוד אהבתי. [ליצירה]
תגובות