בס"ד "המהלך בדרך ואין לו לוויה יעסוק בתורה" (עירובין נ"ד ע"א) "וטעם הדבר שהדרכים הם בחזקת סכנה כי הדרכים אין שם יישוב האדם" (מהר"ל נתיבות עולם א' עמ' ד') דעתי אינה מיושבת. אין בתי קבע גם לא משחק ילדים. כל הדרכים שלי אינן בטוחות. מחשבתי פרוצה, הכל בא בתוכי ואיני יודע ואני יודע שהסכנה נמצאת שם רובצת לי במארב בפִתחי. אם אשוב לי מכל הדרכים אוכל אולי להציל את עירי.