בצאת שלושה כוכבים
חמקה לה, דוממת
כאחד הצללים.
ואיש לא הבחין,
לא הרגיש-
אימתי?
רק נורות הרחוב בהקו
בתשובה לאורות ברקיע-
שבת-
שלום.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד בטירוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. את פשוט שופעת רעיונות, וזה בהחלט אחד הטובים שלך. יש לי גם כמה הערות, אבל אין זמן עכשיו. מבטיחה בהמשך (וסביר להניח שב"כותבי"). עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. (והתאוריה שלי היא שה"הולך ונעלם" מתייחס לעולם המקביל שבהשתקפות...) [ליצירה]
- [ליצירה] אז רק עכשיו אני קוראת את זה... זה פשוט מקסים! גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון. בקיצור - נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] "מניפולציות רגשיות – נעים מאוד! אני כותב, זאת המטרה שלי. לגרום לכם לצחוק, לבכות, להתרגש, להכניס לכם אגרוף בבטן, העיקר שלא תישארו אדישים, שתצטרכו לקרוא את הסיפור שוב, שתחשבו עליו כשאתם הולכים לישון." מניפולציה רגשית לא אמורה להרגיש לקורא כמו מניפולציה רגשית. "המטרה שלך ככותב", היא לכתוב את המניפולציה כך שאני לא ארגיש בזה. זאת הבעיה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] . "כי בדרך אלייך את... כל כך איתי". אהבתי את המשפט הזה. לא יודעת למה, אבל הוא מצא חן בעיני :) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! (נכון שבשירים מנוקדים יש משהו מהפנט?) פשוט יפהפה. והבית על החושך והאור... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... פעם ידעתי שהכל נכון. פעם ממש *ידעתי* את זה. ואז גם לי, כמו לכולם, הגיעו הספקות. אני חושבת שמה שבאמת מחזיק אותי עכשיו זה הזיכרון של הידיעה. זה היה כל כך מוצק פעם, שזה פשוט חייב להיות נכון, לא? עכשיו אני כבר לא יודעת כלום. [ליצירה]
תגובות