בצאת שלושה כוכבים
חמקה לה, דוממת
כאחד הצללים.
ואיש לא הבחין,
לא הרגיש-
אימתי?
רק נורות הרחוב בהקו
בתשובה לאורות ברקיע-
שבת-
שלום.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואהאהאווו!!! זה ממש, ממש-ממש מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפהפה...:] [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד, אבל אני חושבת שהשם של הסיפור גילה כבר מההתחלה את כל הרעיון של הסיפור - מה שקצת פגם בו בעיני. נחמד מאוד בכל מקרה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. זה בכלל לא פועל ככה. אנשים מזהים את זה כשמתרחקים כדי לא לחנוק. ואולי אני סתם תמימה? לא יודעת. מעדיפה להאמין בזה ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] המוזר בחיים זה שלא תמיד יש בכלל מפלצת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כל-כך נכון. אין כמו הלילה, ואין דבר יבש יותר מזריחה. בעיקר כשקיץ. נחמד מאוד+ :-) אגב - זה לא מדהים איך שהשירה של הציפורים כשהשמש שוקעת שונה מהקירקורים שלהן בבוקר? [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זאת תגובה מפגרת, אבל זה פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... לא ממש חשבתי פה על דרקולה, אבל אני מסוגלת למצוא דימיון מסויים. בסך-הכל הרי "הדם הוא הנפש". הבעיה היא שאני דווקא מחבבת את הדמויות בסיפור שלי, בזמן שאני מתעבת עד לעמקי נשמתי כל יצור מוצץ דם שהוא, ע"ע יתושים ו/או ערפדים. לדעתי האישית כל הסיפורים על ערפדים הגיעו מיתושים, אבל זה באמת לא המקום לדון בזה :-) בכל מקרה, האמת היא שהרעיון לסיפור בא בכלל מציור מאוד נחמד של אשה עם חתול... ותודה. [ליצירה]
תגובות