הַחִטָּה נָבְטָה מְאֻחָר
עַל אֲדָמָה מֻפְרֶשֶׁת
בְּתֵל מִחְזוּר הַפְּסֹלֶת,
בִּצְבְּצָה פִּתְאוֹם
כְּמוֹ רוֹמַנְטִיקָה
שֶׁמּוֹפִיעָה לְפֶתַע
לֹא צְפוּיָה
וּכְבָר הִבְשִׁילוּ
וְחָלְפוּ
כָּל הַשָּׁנִים וְהַשִּׁקּוּלִים.
וְאַף עַל פִּי כֵן
הָיְתָה טְעִימָה,
צְהֻבָּה וּמוּצֶקֶת
כָּל גַּרְגֵּר[1] נִבְקַע בַּפֶּה
עַל לָשׁוֹן שֶׁדָּרְשָׁה עוֹד.
אֵלֶּה צִפּוֹרֵי אַקְרַאי ,
לִשְׁלְשׁוּ  גַּרְגִּירִים
שֶׁלִּקְּטוּ בָּעֲרָבוֹת רְחוֹקוֹת,
יַלְדֵי הַהֹוֶה לֹא שָׁמְעוּ עֲלֵיהֶן
מֵעוֹלָם.

ראה גם את היצירה "כתבנו על שדות החיטה" כאן:

 http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=42053&t=1