פוסע לי בערבות חיי המושלגות

ומקונן לאורו של ירח אפרפר

משוטט לי לבד בלי להקה

או משפחה אליה להשתייך

מחפש אני את מישורי האושר הניצחיים

ומדי פעם בפעם נתקל בדרכי בזאבה בודדה

ומעביר איתה לילה קר אחד

אך עם הנץ החמה ממשיך בדרכי לבד

בדרכי האין סופית לעבר מישורי האושר

כשבתוכי קול קדומים הקורא לי לבוא אילו

באומרו לי רק אצלנו תוכל סוף סוף

לנוח מנדודיך ולהיות שייך ללהקה

  ולמשפחת זאבים קבועה

ואז אתה באמת תרגיש שייך