הולך נגד הזרם במסלול לא ידוע ובין הבריות חולף לי כמשב רוח קלה. ואין לי הוכחות או תעודות שעלי מעידות ואני גם לא מעונין להוכיח לאף אחד דבר. ורק בקשה אחת קטנה לי לאל שבמרומים כוון אותי לדרך של אושר, ואז עושר כבר לא כל כך אצטרך, כנאמר בפסוק הידוע איזהו עשיר השמח בחלקו! ואז אוכל להרשות לעצמי לזרם מעט לחזור עם אישה לצידי, ועם פעוט או שנים. ואם אלי תתן וכך יהיה, הזאב הבודד שבי אט אט יגווע לו,ואדם מקסים ונוח לבריות משם אט אט יצמח לו. ואז לא אצטרך,ולא אבקש ממך אלי כלום יותר!