השמש, נחתה אל נבכיה.
פני הרקיע, כסו סגריר.
על אֶרֶץ הבתרונות מטחי גשם התיכו;
מרחבי השממה,
רוו חיים.
בערוצי אכזב,
מי זלעפות זבו;
על דִרְגֵי סלע צנחו,
במפל אדירים.
המדבר כולו, כאפיקים,
נִגְעַש וזרזף מים.
חולותיו,
לבלבו כַגנים...
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
ניתוח
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
[ליצירה]
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
למיבלאש
על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם.
שמואל
[ליצירה]
לגבי התקפתך על מאמרי
לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות.
לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור.
בברכה! שמואל
[ליצירה]
אין פה שום צביעות
מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'.
אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש.
לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות?
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
[ליצירה]
לא השוותי את המדינה
לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר.
לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל.
בברכה!
תגובות