השמש, נחתה אל נבכיה.
פני הרקיע, כסו סגריר.
על אֶרֶץ הבתרונות מטחי גשם התיכו;
מרחבי השממה,
רוו חיים.
בערוצי אכזב,
מי זלעפות זבו;
על דִרְגֵי סלע צנחו,
במפל אדירים.
המדבר כולו, כאפיקים,
נִגְעַש וזרזף מים.
חולותיו,
לבלבו כַגנים...
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
ניתוח
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
[ליצירה]
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
אני לא אנטישמי
היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל.
[ליצירה]
לגבי מחוסרי בית
רק אינני מבין, מדוע גם בנושאים חברתיים, אתה עושה הפרדה בין מחוסר בית יהודי ללא יהודי. לידיעתך, בנגב חיים עשרות אלפי בדואים בכפרים לא מוכרים על ידי השלטון הישראלי; בישראל חיים למעלה ממיליון ערבים, על תקן של אזרחים סוג ב'.
[ליצירה]
לא, לא נמאס לי!
שמע, לא משנה! הדברים, שאותם אני כותב, אינם שטויות, אלא קריאה להסתכל בעיניים של המציאות.
ולגבי סלידתך, לויקי כנפו על זה שהתחבקה עם ערביות, אז בכך, חשפת את פניך שהן פני גזען מאוס, שאינו מבין שהבעיות של אימהות יהודיות, אלה גם בעיות של אימהות ערביות וכל אם אחרת, ללא קשר למוצא שלה.
עד כאן!
[ליצירה]
הבעיה, איננה בלבול
הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום.
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
[ליצירה]
לסוערה
אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס.
ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי.
[ליצירה]
לא ברגשותיי עסקינן
אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור.
אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת.
תגובות