מוקדש לטיסתו של טייס – החלל הישראלי הראשון: אילן רמון, המאורע שחשיבותו לא ישראלית, בלבד, אלא כלל – מזרח תיכונית על המזרח – התיכון, שוב עלתה השמש הקוסמית! לראשונה, נציג של ישראל, המריא אל רקיעי – החלל. נהיה תקווה, כי זוהר – תהילתו, יאיר את פני – מרחבינו ושלשלום – אמת, יפלס את דרכו. כסַעַר – אש, החללית, הַשאר מאחוריה שובל; של הכיסופים לעתיד הבלתי – מעוּנן, היא מפצת את הניצוץ. על המזרח – התיכון, שוב עולה עמודו של השחר; מהיקום הוא שולח, אלומה של מאוויים ותקוות!