לשלטונות לא איכפת מהרעבים ללחם;
לא איכפת להם, מנטולי קורת-גג.
ליבם אטום למצוקה ולסבל;
אוזנם כמו חתומה בפקק.
לילדים אין מה לאכול;
אך לאיש זה לא מזיז.
משפחות שלמות נאלצות לָדוּר תחת כיפת-השמיים;
ואולם, אף פקיד דמעה על כך לא יקיז.
לממשלה יש כסף למטוסים ולטנקים;
יש בידה מיליונים, לתת למקורבים.
אך פשוטי-עם נאלצים להמשיך
להתמודד עם מחסור ועוני;
בוֹשוּ לכם השליטים!
יקומו ההמונים! יִנַשְאוּ כרוח-סער;
מהמאהל בגן-הסוס בירושלים,
תפרוץ להבת-השינויים.
אתם תציתו את אבוקת ניצחון-הצדק;
אתם דוגמה לחיקוי, לכלל המדוכאים.
מחוסרי-הדיור ונפגעי תוכנית ויסקונסין -
הִתְאַחֶדוּ!
הוסיפו להיאבק עד הסוף.
רק במאבק עיקש משיגים לחם-צֶדֶק;
רק במאבק, ניתן אי-הצדק להדוף!
