השכם בבוקר, מטפסת מיוזעת במדרגות
מתנשפת, מכווצת את האיברים
לפניך אלוקים.
עולה גבוה עד הגג
בדרך להוריד עוד כמה קלוריות
נאנקת מעט תחת הכובד, וחושבת:
הלוואי שככה גם היו יורדים חטאים
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
מתוק
איזו הפתעה נעימה, לא סיפרת לי שכתבת עוד משהו. הווי תחבורתי אוניברסלי.
כמה כאלה יש, ככה תמיד מרגש..
עם פסקול קובלנצי מנצח, מוגש קריר מזגני לסוף הקיץ.
[ליצירה]
לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם.
ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת.
שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il
[ליצירה]
פששש
אכן יצירה יצירה.
והערה כללית: זו יצירה מדהימה שלישית ברצף שאני קוראת היום. אשרינו שהרמה פה שבה לעלות. אפשר למסור למנחם-באבא שהוא יכול לעשות שאנטי שאנטי בהודו בלי לדאוג לבייבי שלו.
תגובות