השכם בבוקר, מטפסת מיוזעת במדרגות
מתנשפת, מכווצת את האיברים
לפניך אלוקים.
עולה גבוה עד הגג
בדרך להוריד עוד כמה קלוריות
נאנקת מעט תחת הכובד, וחושבת:
הלוואי שככה גם היו יורדים חטאים
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
באיזשהו מקום חטאים גם יורדים ככה (:
כשעולים ועולים בדרך ה', מורידים גם קצת חטאים בדרך - וזוהי התשובה...
הייתי אומרת - הלוואי וחטאים *לא* היו יורדים ככה, אלא בדרך קלה יותר...
אבל בסה"כ נחמד (:
[ליצירה]
עושה לדמוע
דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך.
[ליצירה]
מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר.
[ליצירה]
ילד טוב ירושלים
הגעתי לכאן מן הנתיבים, לפי התאריך וכמות התגובות, ממש בוששתי. כמו גם הגאולה, שלא כמו הזעם.
רוצה גם לתת הפנייה ליצירה בהשראת העיר, קרוב יותר לכניסה והיציאה ממנה.
[ליצירה]
אשרי הגפרור..
אשרי הגפרור:
הוא חפ"שוט שריונר לא פחות ולא יותר. מה שעשו מהילד, הו גוועלד. לפחות לא לקחו ממנו שניים: הומור מקורי ותורה.
חג שמח - גפרורון ולכולם
תגובות